זה אכל אותנו מבפנים, זה כרסם בנפש הפצועה
שלנו. הבת שלנו שהייתה כל כך מחוברת אלינו, לא רוצה אותנו יותר. ניסינו אני ושושי לתהות
ולנסות להבין מה קרה? מה עוללנו? במה חטאנו? (הורים)
את השקט היה ניתן לחתוך בסכין, כולם היו בהלם
עליי, זו הפעם הראשונה שהם רואים אותי מאבד שליטה. אחותי ניסתה להרגיע ובאה לגונן עליו,
אבל אני הייתי חייב לתת את העבודה. מבחינתי זה היה צו השעה, וראיתי את אחותי מפרידה
ביני לבין הבן שלי (משפחה)
יוכי היולדת, ביקשה מאחותה ללכת להביא את
העגלה מהחדר, אבל אז ראיתי את העיניים של דודה חוה, עיניים המרמזות ליוכי להימנע ולא
לעשות זאת. יוכי לא הבינה את הרמז, וביקשה שוב מאחותה להביא את נועה, אבל אז דודה חווה
'התנדבה', "אני אלך אליה". הלכה, ונתקעה בחדר (משפחה)
היא חייכה – אבל זה לא היה חיוך אמיתי.
היא אמרה "עזבי אמא", וסגרה את הדלת… אבל משהו בעיניים שלה ביקש שאשאר.
איך אפשר להבין מה עובר על מי שאוהבים – אפילו כשהם שותקים? ואיך זה שפתאום, דווקא כשלא אמרה כלום – שמעתי אותה הכי חזק? (הורים)
בליל שבת לאחר הדלקת הנרות, אבישג יצאה מהחדר
אבל בלי החיוך הידוע שלה. זו לא הייתה אבישג שהכרתי עד עתה. ישבנו על הספה ודיברנו קצת, אבל אבישג הייתה
מאוד עניינית וענתה לי בתשובות קצרות. גם כשהצעתי לה לשבת על הכורסא הידועה שלנו, היא
אמרה בחיוך פוליטי: "זה בסדר, נוח לי כאן" (משפחה)
בין שלל עבודות הניקיונות לפסח, מדריך טיפים לשיתוף הילדים בהכנות לפסח בצורה חיובית ומהנה, תוך הימנעות מלחצים ומריבות | אל תגרמו לילדים למאוס מהחג, תנו להם ליהנות מכל דקה איתכם (חרדים)
גיסה אחת הייתה מאוד אנושית. היא לא יכלה לראות אותנו קורסות, והייתה תמיד תופסת יוזמה וקמה לארגן ולסדר, ולסייע לנו בכל מה שנדרש. חוץ ממנה, שתי הגיסות הנוספות היו יושבות ואנו משרתות אותן. כל אחת מהן הייתה מסוגלת לשבת על הספה ולבקש מאיתנו דברים בזמן שאנו עובדות (משפחה, מגזין)
הוא הלך לעבוד בהייטק כי רצה להביא הרבה כסף הביתה ולהבטיח לילדיו את מה שלא היה לו, הכל זרם על מי מנוחות, עד שהוא פוטר ונכנס לדיכאון - ממנו יצא בסעודת פורים (מגזין כיכר)
אם היו מדברים בבית חמי על ביזנס, והייתי
מביע דעה כזו או אחרת מתום לב, חמי היה מסתכל עליי במבט כזה של: "ילד, מתי ספרת
כסף בחיים שלך, וממתי אתה מבין בעסקים?". זה היה פרצוף כזה שהופך אותי ללא רלוונטי
בנושאים מעין אלו (משפחה, מגזין)
כשאומרים
'חנוכה' מה זה אומר לנו? חג האור, חג האורות. חניכה, פתיחה, הקדשה | איך כל זה
קשור לילדים שלנו ומה אנחנו לומדים מהחג המיוחד הזה? | משה רבי עם עשרת הדברות שלו לחג החנוכה (מגזין כיכר)
מדריך מעשי ומקיף להורים המעוניינים לפתח ולחזק את הביטחון העצמי של ילדיהם - עם שיטות עבודה מוכחות, כלים פרקטיים ודרכים יעילות מבוססות-מחקר | מותאם לכל הגילים ושלבי ההתפתחות: החל מהגיל הרך, שנות בית הספר היסודי ועד ההתבגרות | 'וזכני לגדל' (חינוך)
הגענו הביתה לאחר נישואינו – חתן וכלה בליל הכלולות שלהם. "זהו" חשבתי לעצמי, "השתחררתי מהכלא, אני עם אשתי עכשיו – יצאתי לחירות". הקלה אפפה אותי, הרגשתי כמו חדש, אבל לא להרבה זמן (זוגיות, מגזין)
דווקא בגלל שאבא הוא האיש הטוב הזה עם כוח הנתינה הגדול, ועם יחס מיוחד אלינו הילדים בפשטות נפלאה, השיח שלנו עמו איבד פרופורציה. הוא הרשה לנו לנהוג עמו בצורה מאוד ברורה ומשתלחת, והיה תמיד מוכן לשמוע אותנו בכל צורה, גם אם היא הייתה ברורה עד כדי לא ראויה (מגזין כיכר)
אתם יושבים עם ילדכם, מצוידים במלוא הרצון הטוב לסייע לו להצליח במבחן אבל בתוך דקות, הוא מביט בתקרה, משרבט בשוליים, או פשוט שואל כמה זמן זה ייקח עוד | נשמע מוכר? לפני שאתם חושבים שזה חסר סיכוי, הנה סוד: ייתכן שהילד שלכם לא "לא מרוכז" - יכול להיות שהוא פשוט לא לומד כמו שהמוח שלו רוצה | בואו נצלול לתוך עולם סגנונות הלמידה ונגלה כיצד כמה שינויים קטנים יכולים להפוך את זמן הלימוד להרבה יותר קל ויעיל ואולי אפילו מהנה (מאמע, נשים, ילדים, הורות)
רגע לפני שעת השינה, כשהבית אמור להיות שקט ורגוע, מתחיל המרתון: הילד מתעקש לשאול שאלות פילוסופיות, להתנסות בתרגילי התעמלות חדשים או לדון בתפריט הארוחה הבאה. אחרי שהשירים והסיפורים לא עוזרים, אתם מוצאים את עצמכם שוקלים את הפתרון המפתיע - מלטונין. אבל האם זה באמת הכרטיס לשינה המתוקה? (מאמע, נשים, הורות)
זו סוג של סליחה מיוחדת שלא משנה למבקש הסליחה מה היא התגובה של הנפגע, האם הוא סולח או לא, העיקר הוא ביקש סליחה, וזהו. לפעמים זה קשה יותר כשמישהו כשפגע בך מצהיר שהוא לא בדיוק מכיר בפגיעה שלו (זוגיות)
בחור שאחר נישואיו הוריו רואים אותו פחות, מה זה גורם לו? איך זה יכול להיות שהבית שלו, המקום הכי בטוח עבורו, הופך לעיר מקלט, שרק בגלל שיש בו ממ"ד הוא מרגיש צורך להגיע אליו בתקופה הזו? (הורים)
המונים התאספו בליל תשעה באב לשמיעת שיחתו השנתית של מזכה הרבים הגאון רבי יצחק פנגר, שנמסרת במודיעין עילית | במהלך השיחה, סיפר הרב פנגר סיפור מצמרר שגרם לו להתפרק בבכי במשך דקות ארוכות | "דוד נפל על המיטה וצעק: 'אבא, אל תעזוב אותי. אני רוצה שתראה שאני מניח תפילין" (ט' באב)
זה קרה בוורט שלי: האורחים הגיעו משני הצדדים, היה ניתן להבחין שאבא מעדיף שלא יראו אותו, שלא ישימו לב אליו. זה כאב לי נורא, דן הוא אח שלי, אז מה אם הוא נשר מהדרך? אבל אבא, חוץ מלומר שהוא מעדיף שלא יראו אותו - הוא עשה הכל כדי שזה יקרה (משפחה)