הילולת החיד"א: כל הסגולות להצלחה בכל

החיד"א (צילום: ויקיפדיה)

להילולה של החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי – יא' אדר

סגולות להצלחה, חשיבות שם האדם, והאור שיוצא - מהאותיות

הרב חיים יוסף דוד אזולאי נקרא: החיד"א, חיבר כ – 122 ספרים, חלקם יצאו בחייו, וחלקם רק אחרי פטירתו.

מרן החיד"א למד אצל צדיקי עולם כגון: ה'אור החיים' הקדוש, רבי יונה נבון, רבי יצחק הכהן רפפורט, ולמד ביחד עם רבי יום טוב אלגאזי, שהיו בחבורתו של הרש"ש.

סגולות נפלאות – לכל צרה ולהצלחה בכל

הוא היה בקי גדול בקבלה מעשית, בכתיבת קמעות וסגולות, והשאיר אחריו סגולות רבות להצלחה לרפואה, לשמירה ולפחד, ולכל עת צרה וצוקה, אבל, הוא הסביר: מהי הסגולה האמיתי שהיא - סגולת כל הסגולות? ואמר:

"סגולה אמיתית לכל ענין הוא: להיות עניו באמת - מלב ונפש, וליתן צדקה כפי מתת ידו, ולעסוק בתורה לשמה" (כף אחת, סימן לב').

ונאים הדברים לאומרם, שמעידים הם יותר מכל על יראתו ואהבת ה' שבערה בליבו, על ענוותנותו, קדושתו ודרכו הקדושה והטהורה בעבודת ה' יתברך...

הקב"ה בוחן כליות ולב, אולי ניתן להתפלל רק - במחשבה?

החיד"א מרבה לדבר על ערך התפילה, ואומר:

שהתפילה היא - מעולם הסוד!

והדברים מתאימים מאוד, לימי הפורים ש"כל הפושט יד נותנים לו"... החיד"א שואל את מה ששואלים רבים: הרי, הקב"ה בוחן כליות ולב, אם כן מדוע צריך בתפילה לבטא את המילים בשפתיים ובהבל פה? ולא מספיק להתפלל – להודות ולבקש רק במחשבה?

האותיות מתקשרות לשורשן – בעולם האצילות

החיד"א משיב על השאלה תשובה ייחודית, בדרכו של סבו רבי אברהם אזולאי - ה'חסד לאברהם' ואומר, שבכל אות יש:

"רוחניות ואור נכבד אצול - מעצם הספירות, ומהבל פיו של האדם, תהיינה צורות עליונות מתקשרות בשרשן - בעצם האצילות".

והוא מוסיף ואומר: "כי הלוא, בהוצאת התיבות כתקנן - מעורר רוחניות, ומניע כוחות האותיות - המצטרפות ותנועתם והכאתם זה בזה".

התהוות - אורות וצירופין חדשים מהאותיות

סבו של החיד"א ממשיך ואומר, מה קורה מצירופי אותיות התפילה:

"יתהוו אורות חדשות, על דרך הרכבת המרקחות, והם - חדשות ממש, לפי העת והרגע ההוא, וצירוף שם המיוחד המתגלגל באותו רגע וכיוצא" ('חסד לאברהם' אמסטרדם תמ”ה, מעין שני, נהר יא, דף יג').

החיד"א מסביר את דברי סבו ואומר שצריך להתפלל בביטוי שפתיים, כי חוץ מענין התפילה הכוללת הודיה ובקשה:

בזמן התפילה מאירים אורות חדשים – שלא ניתן לשער!

וכאשר האדם מוציא מפיו את האותיות הקדושות, הוא מעורר את שורשן, ומתהווה מכך כח חדש, שנעשה:

"מהרכבה הנעשית - בהכאת רוח חיות האותיות, לפי מצב העולמות ברגע ההוא”.

וכדאי שנזכה לכל זה בזמן התפילה, אין צורך לכוון בתפילה איזה שהם כוונות או שמות מיוחדים, אלא, כפי שכותב: "הדבר נעשה מאליו".

ועוד מוסיף ואומר, ולכן, גם אם הקורא לא בדיוק מבין מה שהוא קורא:

"האותיות עצמן - הן הן המרכבה, הרכבת הצורות הקדושות – ורוחניותן".

ניתן לראות מכאן, עד כמה החיד"א העריך את חשיבות האותיות הכתובות, ואת חשיבות התפילה מתוך הכתב, כי:

האותיות הקדושות, פועלות את פעולתן – מעצמן!

סגולה להצלה – פסוקים באותיות שמו של האדם

חשיבות שמו של האדם: המקובלים יחסו חשיבות גדולה לשמו של האדם, ולכן, גילו שסגולה גדולה לקרוא פסוקים עפ"י שם האדם, שהדבר מועיל לכל ישועה, ולהבדיל גם לע"נ.

סגולה להצלחה ולהינצל מכל צרה וצוקה

החיד"א מביא סגולה להינצל מכל צרה וצוקה, ע"י שהאדם יקרא את פסוקי התהילים של אותיות שמו, לדוגמא: למי שקוראים משה:

יקרא את כל פסוקי התהילים של האותיות מ' ואח"כ ש', ואח"כ ה'.

ואומר על כך, שזוהי: "סגולה נפלאה עד מאוד! להינצל מכל צרה וצוקה".

וממשיך: "וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה, וינצל מכל צער ונזק - באותו היום".

ומוסיף: "ובפרט להולכי דרכים ועוברי ימים ונהרות".

ואם בשמו של האדם, יש אות שמופיעה פעמיים, יש לקרוא את אותה האות פעמיים.

סגולה נוספת - להינצל מכל צרה

החיד"א מביא סגולה נוספת להינצל מכל צרה, לומר את הפסוקים:

"יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:

יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ".

ואח"כ, יאמר תפילה זאת:

"יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעשה למען רחמיך, ובזכות פסוקים אלו, ושמות הקדושים אשר בהם, ושמות הקדושים הרמוזים והמצורפים בהם, תרחם עלינו, ותצילנו מכל צרה, ותירצנו ברחמיך הרבים. אמן, נצח, סלה, ועד" (יוסף בסדר סימן ט).

סגולה להצלחה בעסקיו, ובכל מקום שהולך במהלך היום

סגולה נוספת שמביא החיד"א היא: לומר את פרק ד' שבתהילים שלוש פעמים: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי..."

בבוקר קודם צאת השמש (ומי שקם יותר מאוחר, נוהג לומר את הפרק, מיד לאחר אמירת ברכות השחר).

ואח"כ יאמר: "יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, למען שמך הגדול היוצא מהמזמור הזה שהתפללתי אליך, תשמע לקול שוועתי ולתפילתי, כשם ששמעת לקול מי שהתפלל אותם, אמן כן יהי רצון ('כתיבת יד').

וידוע, שהקב"ה ענה לדוד המלך, שאמר מזמור זה – וכך יעננו, אמן!

העלאת עצמות החיד"א לארץ ישראל

החיד"א נפטר ביום יא' אדר בשנת תקס"ו ונטמן באיטליה, ולאחר מאה וחמישים שנה, בשנת תשט"ז, העלו את עצמותיו ארצה, והכינו עבורו מקום קבורה בהר המנוחות.

האחראי על קבורתו היה הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שסיפר, שמכיון שלא ידע, כיצד לסדר את עצמותיו של החיד"א בקברו, הוא "ביקש" מהן שיסתדרו מעצמן... וזה אכן מה שהיה, באותו הרגע, נשמע מהארון רעש העצמות, וחיל ורעדה אחזה בכל מי שנכח במקום בשעת המעשה. לאחר פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל הוא נקבר סמוך לחיד"א באוהל משותף, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל.

לע"נ הרב חיים יוסף דוד אזולאי בן רבי רפאל יצחק זרחיה, זכותו תגן על כל ישראל, ונזכה בשמחה גדולה בימי הפורים הבאים עלינו לטובה, ויקויים בנו "ליהודים היתה אורה ושמחה ששון ויקר", אמן!

לע"נ אימי רחל בת ריינה מלכה