פרק י"ט: הסדרה שפרסם כותב השורות אודות החכם הגליצאי מנחם מֶנְדְל לֶפִין וספרו 'חשבון הנפש', עוררו הד עצום בקרב קהל הגולשים. גולשים רבים שלחו תגובות ומקורות נוספים לפולמוס זה[1].
- מה גילתה הד"ר שחקרה את דמות החכם לפין?
- המתנה של ראש הישיבה: ספרו של דייל קרנגי
- איזה פרק היה קרוע בספר של קרנגי ב'חמד'?
- החרדים שלומדים בסדנאות של דייל קרנגי
- האם החכם מנדל לפין - היה אדם כשר?!
- כשרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתף פעולה עם החכם לפין
תגובה מרתקת קבלנו מאת אחד מגדולי החוקרים התורנים בדורנו, שמאמריו הרבים פזורים בקבצים תורניים רבים, שבחר להישאר בעילום שם שעקב אחרי הסדרה, אודות ספר 'חשבון הנפש' השנוי במחלוקת.
לטענת המגיב, הטענה של מתנגדי מנדל לפין וספרו 'חשבון הנפש' הוא כיון שהוא העתיק את דבריו מספרו של הנכרי בנג'מין פרנקלין, וכפי שכתב הרב ראובן אליצור ביתד נאמן, "קדושתו" היא שווה לערך ספר המידות לאריסטו.
בהקשר לספר המידות לחכם אריסטו, טוען המגיב שרבים מחכמי ישראל הגו בספר המידות שלו, וציטטו מדבריו וחלקם אף שבחו את הספר מאוד, ומשכך לא בטוח שמקומו של ספר המידות הוא מחוץ לביהמ"ד.
ייחודי היה היעב"ץ, שלמרות התנגדותו החריפה לפילוסופיה (לדבריו ספר 'מורה נבוכים' לא הרמב"ם חיברו, אלא זייפן בשמו של הרמב"ם) עיין בספר המידות לאריסטו, ופעמים שאף שיבחו. למעשה מי שטוען שספר שמצטט מספר המידות לאריסטו אין מקומו בביהמ"ד - הוא יצטרך להוציא ספרים רבים מביהמ"ד.
להלן מקצת שמות מחכמי ישראל שמצטטים את ספר המידות לאריסטו: רס"ג, הרמב"ם, רבינו ניסים, בעל עקדת יצחק האברבנאל ועוד. המעתיק שלו מכונה ע"י בעל סדר הדורות 'הרב הגדול'.
ספר המידות לאריסטו שהודפס ע"י יצחק הלוי סָטָנוֹב עם פירוש, וזכה להסכמות הפרי מגדים והשואל ומשיב, כל זאת למרות שיצחק סטנוב עצמו היה שנוי במחלוקת, גדולי ישראל שיבחו את ספר המידות עצמו.
הגאון רבי ישכר בער אחיו של הגר"א כתב מכתב להגאון ר' שאול מאמסטרדם, בו הוא מבקש ממנו שישלח לו את ספר המידות לאריסטו.
יש שמועה שר' ישראל סלנטר אמר שקודם לכל ספר המוסר, יש ללמוד את ספר המידות, כמו"כ ספר המידות מצוטט בכתבי הסבא מקלם.
א"כ כל מי שמתנגד לספר שמצטט מספר המידות יצטרך להוציא את כל הספרים הנ"ל מביהמ"ד?!
מי לנו כהרמב"ם שבמורה נבוכים ח"א פרק ה' כינה את אריסטו - ראש הפילוסופים, ובמכתבו לר"ש אבן תיבון הוא כותב: "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה".
ברם, יש לציין שידוע שרבים מחכמי ישראל התנגדו לעיסוק בספרי הפילוסופיה ובשאר ספרי אריסטו, ובעניין זה יש לציין שהמהרש"ל נזף ברמ"א שהזכיר את אריסטו, והשיב לו הרמ"א - שהוא לא עיין בספריו אלא רק ציטט ממה שהביא הרמב"ם במורה נבוכים.
עוד הוסיף וטען המגיב שכידוע אף הייתה התנגדות חריפה נגד ספר 'מורה נבוכים' להרמב"ם שציטט את חכמי אומות העולם, והיו אף ששרפו את ספריו (כולל היד החזקה), וכמפורסם רבים מגדולי החסידות התנגדו ללמוד במורה נבוכים, מאידך יוצא דופן הוא בעל התכלת מראדזין שכתב שדברי הרמב"ם ב'מורה נבוכים' תואמים לתורת הקבלה. וכן האדמו"ר מליובאוויטש אמר[2] שכמה עניינים בחסידות מתבארים על ידי לימוד 'מורה נבוכים' ומצביעים על יסודות בזוהר וקבלה... עד שיש כמה דרושים של בעל אדמו"ר ה'צמח צדק' שמיוסדים על בעל התניא שמלכתחילה מיוסדים על המורה נבוכים (ישנה אף מסורת בחסידות לובביץ שהרמב"ם היה מקובל גדול, אך לא יכל לכתוב זאת, כיון שהיה אסור לעסוק בכך במצרים באותם ימים).
לסיום מצטט המגיב את ר' עזריה מן האדומים שבספרו 'מאור עיניים' מצטט מסורת שאריסטו חזר בו ונהפך לגר צדק.
להלן תגובתו המלאה:
לכבוד הרב ישראל שפירא
ראשית ייש"כ ורוב תודות על מאמריך המעניינים המלאים בתוכן מעניין ומרתק.
ברצוני להגיב על מאמריך בנושא הפולמוס סביב הספר 'חשבון נפש'
ובכן, אם נסכם עיקר הטענות והפולמוס סביב הספר הנ"ל ועל מחברו הם משום שיתכן שהוא העתיק את דבריו מספרו של הנכרי בנג'מין פרנקלין, וכפי שכתב הרב ראובן אליצור ביתד נאמן, "קדושתו" היא שווה לערך ספר המידות לאריסטו.
והאמת שלא הבנתי על מה המהומה והרעש והרי הרבה מחכמי ישראל הגו בספר המידות לאריסטו, ציטטו מדבריו ויש אף מחכמי ישראל ששבחו את הספר מאוד וכמו שיבואר, ולכן לא בטוח בכלל שמקומו של ספר המידות הוא מחוץ לביהמ"ד.
אולם ראשית ברצוני להדגיש שאין כוונתי לטעון שראוי בפועל לשנות מהמקובל בכלל ישראל ובוודאי שאין הספר הנ"ל קדוש כשאר ספרי הקודש, אולם מי שיעיין בדברים הבאים יראה שרבים מחכמי ישראל הגו בספר הנ"ל ואף החשיבו את דבריו מאוד, ואף יש מהם שהגו בדבריו למרות שהתנגדו התנגדות נחרצת לפלוספיה ולמורה נבוכים כדוגמת היעב"ץ, ולכן ברור שאין מקום לטענה על ספר שמצטט מדבריו ומי שטוען שספר שמצטט מספר המידות אין מקומו בביהמ"ד יצטרך להוציא ספרים רבים מביהמ"ד.
וכעת אגש לדון בגופם של הדברים.
חכמי ישראל שמצטטים מספר המידות
א. ספר המידות הוזכר ע"י רבותינו הראשונים ,רס"ג , הרמב"ם, רבינו ניסים בדרשה (נ' בס' הזכרון להרב שילה רפאל), בעל עקדת יצחק האברבנאל ועוד.
ב. המעתיק שלו מכונה ע"י בעל סדר הדורות הרב הגדול.
ג. נדמה שלספר המידות יש יחס שונה משאר ספרי אריסטו שהרי הוא הודפס ע"י יצחק הלוי סָטָנוֹב עם פירוש וזכה להסכמות הפרי מגדים והשואל ומשיב , ואף שיצחק סטנוב עצמו היה שנוי במחלוקת אבל ראה בהסכמותיהם שהם משבחים את ספר המידות עצמו. כמו"כ כותב בעל השואל ומשיב שם שנראה שבעל העקדה חיבר פירוש על ספר המידות. א"כ לדעת בעל העקידה לא רק שראוי לעיין בספר הזה אלא שהוא טרח ויגע לחבר עליו פירוש.
וראה עוד בקובץ ישורון ד מכתב הגאון רבי ישכר בער אחיו של הגר"א להגאון ר' שאול מאמסטרדם ובו הוא מבקש ממנו שישלח לו כמה ספרים כגון פרקי הלכות וכן ספר המידות לאריסטו
ויש שמועה שר' ישראל סלנטר אמר שקודם לכל ספר המוסר יש ללמוד את ספר המידות.
כמו"כ ספר המידות מצוטט בכתבי הסבא מקלם.
א"כ כל מי שמתנגד לספר שמצטט מספר המידות יצטרך להוציא את כל הספרים הנ"ל מביהמ"ד...
ספר המידות והרמב"ם
ידוע מש"כ הרמב"ם בה' דעות שהדרך הישרה - היא המידה הבינונית הרחוקה משתי הקצוות , ובפרק א הלכה ז' כתב הר"מ שדרך זו היא דרך ה' . ויסוד זה המכונה שביל הזהב קיים גם בספר המידות ויש שרצו לטעון שהר"מ העתיק את דבריו מס' המידות. אולם האמת היא שהבל יפצה פיהם ואף שיתכן שהר"מ ראה עני"ז בס' המידות אולם כל תכלית דרכו שונה היא מאריסטו שהרי תכלית דרכו של הר"מ היא הקרבה לה'[3], והאמת שראיתי שיש שציינו[4] לעוד הבדלים בין מש"כ בס' המידות לד' הר"מ , לדוגמא הר"מ שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו נמוכה למאד, ואילו ספר המידות כתב "גדול הנפש הוא אפוא קיצוני מבחינת החשבתו את עצמו, ובעל מידה אמצעית מבחינת צדקת החשבתו זו, שכן הוא תובע לעצמו את אשר הוא זכאי לו" (עמוד 95).
יחסו של היעב"ץ לספר המידות ולשאר ספרי אריסטו
אמנם יש להעיר בזה שיחסו של היעב"ץ שונה, שמצד אחד הוא התיר לקרוא בספריו בבית הכסא וכמו שכתב בשו"ת שאילת יעבץ סימן י' כתב סי י "ואהא סמיכנא ועבידנא עובדא לעיין בבית הכסא בספרי פילוסופיא המועתקים ללשון עברי כגון ספר המדות לאריסטו אף על פי שבלי ספק יש קדושה בלשון גם מצד עצמו" .
ומאידך הוא הרבה לגנות את דבריו כמו שכתב בס' לחם שמים עמ"ס אבות פרק א' משנה א' אך מה לתבן אצל הבר אף כי נתקנאו בחז"ל גנבו מהם דברי חכמה ומוסר גם שמו בכליהם וילכו ויצטיידו וילבישום בגדים אחרים ויתנכרו ובא האות והמופת בספר המדות היווני המועתק ללשון הקודש שרוב דבדיו מבולבלים משוללי הבנה בהרבה מקומות ממנו אל עם עמקי שפה הוא שלוח ולעג הרבה יגיעת בשר ולשון סרוח'.
וכן באבות פרק ה משנה כב כתב ספר המדות היווני אע"פ שאין בו חשש מינות ואין בו אלא ביאור המדות המוסריות ומשובחות על פי חקירה אנושית יש בו להג הרבה ויגיעת בשר מאד בהיותו מועתק בלעגי שפה ולשונו סרוח ומגומגם מאד ואבוד זמן יקר המציאות בהבל ורעיון רוח בלשונות בני נכר עמקי שפה שיש בו בודאי היזק גדול מאד ורחוק משכר עם שחטאתי אני מזכיר כי לא זזתי עד שעברתי עליו לראות מה טיבו ומעט דבש הנמצא בו רדיתי אל כפי ועי"כ הכרתי מעט התועלת הנמצא בו והפסד הזמן בו מרובה משכרו.
דעת חכמי ישראל על אריסטו
ולגבי עצם היחס של חכמי ישראל לאריסטו יש לציין שהנושא הזה היה שנוי במחלוקת גדולה דעת הרמב"ם ידועה שבמורה נבוכים ח"א פרק ה הוא מכנהו ראש הפלוסופים ובמכתבו לר"ש אבן תיבון הוא כותב "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה".
כמו"כ יש לציין שר"ש אבן תיבון שהוא המתרגם של המורה נבוכים ושעליו כתב ר' אברהם בן הרמב"ם: "העיד עליו הצדיק אבא מארי זצ"ל כי הוא ירד עד עומק סודות ספר מורה הנבוכים ושאר חיבוריו והבין כוונתו". תרגם לעברית ספר של אריסטו בשם 'מטאורולוגיקה' .
וראה מש"כ התוספות יו"ט בסנהדרין פרק י בספרים החיצונים פירש הר"ב ספרי מינים. כגון ספרי אריסט"ו היוני. ובמשנה כ"ב פ"ה דאבות התיר בבית הכסא ובמרחץ. ובאמת ראה מש"כ הר"ב באבות שם וז"ל וסיב ובלה בה - גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה: ומינה לא תזוע שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת יונית, שאין מותר ללמוד חכמת יונית אלא במקום שאסור להרהר בדברי תורה, כגון בבית המרחץ או בבית הכסא.
אמנם ידוע שרבים מחכמי ישראל התנגדו לעיסוק בספרי הפילוסופיה ובשאר ספרי אריסטו, ובעניין זה יש לציין שבשו"ת הרמ"א סי' ו' המהרש"ל נוזף ברמ"א ע"כ שהוא מזכיר את אריסטו, וע"כ השיב לו הרמ"א שהוא לא עיין בספריו אלא רק ציטט ממה שהביא הר"מ במורה.
ובדעתו של היעב"ץ ראה מש"כ במור וקציעה סימן רכד שכתב היעבץ כנגד פירוש ר' משה בוטרי"ל על ספר יצירה וכן בפיו מלא לאמר שאוהב את הערל וטמא אריסטו היוני הכופר בתורה ומכחיש חדוש העולם אוי לעינים שכך רואות מה גם להציג הדברים האלה על ספר קבלה קדמון.
ובספר לחם שמים יבמות ה כתב "ראיתי לבעל ספר שער השמים העיד משם הערל הטמא אריסטו שר"י שראה שור שור מסורס שרבע פרה והולידה סריס השכל נרבע הסכלות ילד הטפשות בן העקשות החכם בעיניו האומר בלבו אני ואפסי עוד ממשות בברוך שהבדלנו מן התועים וחלק לנו מחכמתו האמתית בה עלה נעלה וירשנו ההצלחה ההצלחה הנכספת והאושר הקיים והישות".
אמנם בספר לחם שמים סנהדרין פרק י כתב שראוי לת"ח לעי' בספרים חיצונים ובס' אריסטו בביהכ"ס משום דע מה שתשיב לאפיקורס יעו"ש
ובאמת הוא מצטט מדברי אריסטו ראה לדוגמא בהקדמה לדרוש תפילת ישרים
הפלמוס על המורה נבוכים
וכידוע אף הייתה התנגדות חריפה נגד הספר מורה נבוכים כמ"ש בשו"ת הריב"ש רבי שלמה מן ההר, הרשב"א ועוד, וזה נושא בפני עצמו .
מעניין לציין שיוצא דופן בחריפותו הוא היעב"ץ שהתנגד בחריפות למורה נבוכים עד שסבר שהמורה לא נכתב ע"י הר"מ ראה בס' מטפחת ספרים.
כמו"כ ידוע שרבים מגדולי החסידות התנגדו ללמוד במורה נבוכים וידוע בעיקר בנושא זה הוא מוהר"ן מברסלב, ומאידך יוצא דופן בעני"ז הוא בעל התכלת שבהקדמה לספר בית יעקב האריך לטעון שדברי הרמב"ם במורה נבוכים תואמים לתורת הקבלה[5].
בנותן ענין יש להוסיף מש"כ ר"ע מן האדומים בס' מאור עינים אמרי בינה פרק כב שר' יוסף אבן שם טוב כ' בהקדמתו לספר המידות שאריסטו חזר בו ונהפך לגר צדק. אמנם לא ברור עד כמה השמועה הזו מבוססת.
• • •
[1] חלקם של המגיבים בקשו קרדיט, חלקם לא, וחלקם דרשו שלא להזכיר את שמם באתר, אולם בקשו להעלות את תגובתם. בעיתו ובזמנו כותב השורות יערוך מחקר סוֹצְיוֹלוֹגי על החלק הנ"ל של הגולשים באתר החרדי הגדול בעולם 'כיכר השבת, שמגיבים לכתבות המתפרסמים בו, ושולחים לכותב השורות רעיונות, ומקורות מרתקים בכל מיני נידונים תורנים, אולם אינם רוצים שהציבור ידע על כך, ודורשים מכותב השורות, שיעלה את תגובתם בעילום שם.
[2] שיחות קודש תשל"ה כרך א, עמ' 193
[3] בעני"ז יש לציין שאף שהצו הקטגורי של קאנט דומה למאמר חז"ל " דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה" אמנם באמת יש הבדל מהותי שהרי הצו בקטגורי התמוטט כאשר הגיע היטלר ואמר אני רוצה שהחזק ישלוט ואם אני חלש אני רוצה שיהרגו אותי... אמנם לעומת זאת דברי חז"ל מבוססים עה"פ ואהבת לרעך כמוך אני ה', כלומר האנך המוסרי הקובע מה לאהוב ומה לשנוא הוא דבר ה' וזה פער שאינו ניתן לגישור
[4] ראה מאמר הרב אלחנן סמט באתר דעת שהאריך בזה.
[5] יש להוסיף שהאדמו"ר מלובביץ אמר (שיחות קודש תשל"ה כרך א, עמ' 193) בכמה מאמרים וענינים בחסידות מבארים ענינים ממורה נבוכים ומבססים עליהם, ומצביעים על יסודות בזוהר וקבלה... עד שיש כמה דרושים של בעל הצמח צדק שמיוסדים על בעל התניא שמלכתחילה מיוסדים על המורה נבוכים
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות