בנגקוק פינת מאה שערים // הרב בן ציון נורדמן

האדמו"ר מ"מבקשי אמונה" בהבדלה בחדרה (צילום: ללא קרדיט)

פרשת השבוע - פרשת בלק - עם ישראל הולך במדבר לכיוון ארץ ישראל, בלק מלך מואב מודאג מבואם לתחום ארצו ומזמין את בלעם - נביא האומות להגיע לארצו, לקלל את ישראל בכוחותיו המיוחדים ולהסיר מעליו את ה'איום'.

בלעם מסתובב סחור סחור ומחפש בעם ישראל נקודות תורפה וחסרונות ובכך להחיל עליהם את הקללה, אך בסופו של דבר הוא נאלץ להודות במעלותיהם של עם ישראל, וכלשון חז"ל "בא לקלל ונמצא מברך".

במהלך ה'סיור המשותף' של בלעם עם בלק מודגשת צורת ההסתכלות והמבט, נראה כי הקללה והברכה תלויים הרבה בצורת המבט וזווית הראיה של האדם את המציאות, והיא זו שמכתיבה את ההתייחסות שלו ואת הרגשות שלו כלפי אותה מציאות שנפגש איתה.

המשנה באבות מלמדת אותנו כי זו היא בעצם תכונה בסיסית של בלעם, "עין רעה", ובעלי עין רעה נחשבים כתלמידיו של בלעם הרשע! ולעומת זאת, תלמידיו של אברהם אבינו הם בעלי "עין טובה".

בלעם נקרא בתורה "שתום העין", הוא ניסה בכל הזדמנות לחפש את הרגעים והמעשים שהקב"ה כועס, ולהפוך את זה לחזות הכל. לסתום את העין הטובה, את המבט החיובי, ולהישאר רק עם עין אחת – עין רעה, ומתוך הראיה הזו לחשוב, להרגיש ולפעול.

•

ומכאן לאקטואליה, השבוע עם קבלת תאריך רשמי לבחירות נפתחה מערכת בחירות חמישית בסדרה, ארוכה ביותר, בתקופה זו לפני תחילת ימי "בין המצרים" בהם אנו מתאבלים ומצפים לגאולה השלימה.

בתקופה זו שאמורים אנו להרבות באהבת ישראל ולתקן את עוון שנאת חינם שבגינו חרב בית המקדש, נראה כי עם ישראל נמצא כעת בתהליך של פירוד חלילה. והתפקיד שלנו הוא דווקא לשפוך אור על נקודת האחדות.

מצאתי לנכון לתת את חלקי, ולהביא תריסר נקודות אור של אחדות, כמניין י"ב שבטי ישראל – יחד שבטי ישראל. לראות את הטוב והמאחד בעם ישראל. נתחיל בעז"ה בשבוע זה, ובל"נ נמשיך בהזדמנויות הבאות, לפי העניין. את חלקם חוויתי בעצמי, וחלקם מאלו שעברו על ידי ובסביבתי.

•

נקודת אור ראשונה: בשבוע שעבר נחנך ברוב פאר והדר בנין ענק בית חב"ד בבנגקוק בירת תאילנד בהנהלתו של ידידי הרב נחמיה וילהלם

האירוע המרגש החזיר אותי 17 שנים אחורה כשיצאנו לשליחות קירוב והצלה בתאילנד, יחד עם הרב רפאל מנת, רבה של קונצרן אסם, הרב משה זייבלד מראשי לב לאחים, והרב יעקב (בושי) בורנשטיין ראש הקהל ומנהל "לב לאחים" חדרה.

במסגרת אותה שליחות מורכבת היינו גם בבנגקוק, וכמובן שלא פסחנו על ביתו של שליח חב"ד המקומי הרב נחמיה וילהלם. אני נזכר באותו ליל שבת שישבנו שם מוקסמים מכל רגע. אהבה לכל יהודי, חיבור לכל יהודי.

בעיר עמוסת גויים בארץ ניכר, עומד וניצב לו מגדלור שמאיר על כל הסביבה. קידוש וסעודת שבת, זמירות שבת המתנגנים בצוותא, ודברי תורה ופרפראות כמים קרים על נפש עייפה .

לאחר הסעודה מזמין הרב נחמיה אל ביתו להתוועדות הנמשכת עד לשעות הקטנות, בדגש על תשומת לב לכל יהודי ויהודיה באשר הם. עשרות אלפי יהודים נכנסים למקום הזה 'במקרה' וזכו לעצה ותושייה , לברכה ותפילה, להנחת תפילין ולעונג שבת , להסבה בליל הסדר, ולשמיעת קול שופר בראש השנה . והכל בלי לבקש שום תמורה! האם יש חיבור וערבות גדולה מזה?

נקודת אור שניה: השבת זכינו לארח בחדרה את רבי יוסף יואל קאהן האדמו"ר ממבקשי אמונה . מי שלא מכיר את הרבי יכול לחשוב שכבנו של האדמו"ר הקודם "מתולדות אהרן" ממאה שערים בירושלים הוא חי בשיא הניתוק מהעם שבשדות.

אך למרבה ההפתעה תגלו כי הוא נוהג להתארח בכל שבת(!) במקום אחר בארץ, מעבר לימי החול בהם הוא מקבל קהל במקומות שונים. הוא והרבנית עם שתי בנותיו (דוגמא אישית של שנים של אמונה ובטחון בהשם, הם נולדו לאחר 33 שנים מהחתונה!). וכך, כמעט ללא תנאים הוא מסתובב ממקום למקום, שבת שעברה הוא היה אצלנו בחדרה, לפני זה בכפר יונה, בראש העין ועוד.

והכל כדי לקרב את עם ישראל, לשמח יהודים, ולחבר לשורשים ולמסורת ללא שום מטרה נוספת! אסור להביא כסף פדיונות/ צדקות וכדומה, רק לעודד ולחזק ולקרב את עם ישראל איש לרעהו ואל אביהם שבשמים !

ליבי נמס כשישבתי לצדו בסעודה שלישית ועיניו זולגות דמעות כשהוא מתאר את מעלתם של עם ישראל ולאן כל יהודי יכול להגיע! הרגשתי מה היא אהבת ישראל אמיתית.

מקווה שהצלחנו לקבל קצת "עין טובה", וזווית ראיה חיובית על "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".