אני מסתכל על התמונה הזאת של איצי, בתוך כל ההמולה והחרדה, פוגש ומחבק אדם מציבור אחר, מדרך שונה - ומבין משהו עמוק: אם כואב לנו - זה מפני שאנחנו משפחה. ואם כשיש ילד בסכנה כולנו בערבות הדדית כזאת - אז ממש, אבל ממש, לא אבדה התקווה (מאמרים)
מה המסר עבורנו כיום? לא נוכל לתקן את העולם כולו . ניסיון להילחם על "כל הקופה" – כשכל צד בטוח שרק הוא צודק ומנסה להכניע את השני – מסתיים בדרך כלל בחורבן משותף. התיקון האמיתי מתחיל בקטן, בבניית "יבנה" פרטית משלנו (מאמרים)
הבית לא נחרב בגלל עצם קיומן של מחלוקות, נוקבות ככל שיהיו. הוא נחרב כשלא ידענו לנהל אותן כראוי, כשהשוני בדעות הוביל לביטול הדדי ולשנאה. בית שמאי ובית הלל לימדו אותנו את תרבות המחלוקת, ולא את תרבות ההרס! (מאמרים)
בלב ברוקלין, ניגש אליו לפתע יהודי זר, ושאל: "תגיד, למה בשנה שעברה לא נערכה ההילולה של רבי יצחק גברא?". רוני השיב שזה כנראה עניין תקציבי. היהודי לא הרפה: "באיזה סכום מדובר?", רוני שניסה לעכל את הסיטואציה, זרק לחלל האוויר סכום גבוה במיוחד, ונותר בהלם כשאותו אדם ענה לו, מבלי להסס: "יש לך. הכסף עלי" (מאמרים)
בזמן שהגברים נבהלו מחומות ומכשולים וטענו כי הדבר בלתי אפשרי, הנשים הביטו על הארץ במבט של אהבה וחיבור, ראו את הפוטנציאל והעתיד, ודרשו לבנות ולהיבנות בה (מאמרים)
שימו לב שהמשנה מדגישה דווקא את התלמידים. כשהם על הבמה, לבושים חולצות לבנות, כל מסיימי י"ב בארץ נראים בערך אותו דבר. אבל ההבדל האמיתי מתחיל למחרת, והוא נעוץ בשאלה: מה וממי הם למדו? (מאמרים)
התורה מלמדת אותנו שהתחתית, הסוף והטומאה הגדולה ביותר נמצאת בקיפאון והעמידה במקום. ההיפך המוחלט מזה הם החיים – התנועה וההתקדמות. כל עוד רוח ונשמה באפו של אדם, הוא חייב להיות בתנועה מתמדת – הן גשמית והן רוחנית (מאמרים)
השבוע, הלב החסיר פעימה כשנודע שיונתן רזאל עבר "אירוע מוחי". לרגע, הרגשתי שעולם הניגון היהודי – ישראלי חסר. זו הזדמנות עבורנו לעצור ולהוקיר את האיש המוסיף כל כך הרבה נשמה בתוך המציאות המורכבת (מאמרים)
אנחנו חיים לצד ענקי רוח ומקבלים את נוכחותם כמובנת מאליה, מבלי לנצל את גודל השעה. אבל הזמן עובר, והדור הולך ונעלם. דור שנושא על כתפיו מורשת מפוארת ועוברת דרך קורות הדורות, זיכרון החורבן והתקומה (מאמרים)
בתורה, כמו בצבע הלבן המכיל וכולל בתוכו את כל קשת הצבעים, יש מקום לכולם! אם נדע לכוון את בני הנוער שלנו – שחוו תקופות מורכבות של חוסר שגרה ומחפשים מטבעם חוויות ועומק – למצוא את הנקודה הספציפית בתורה שמדברת אל לבם, הם יגלו שהתורה היא המנוע האדיר ביותר לצמיחה ולמתיקות החיים (מאמרים)
התורה ניתנה במדבר כדי ללמדנו שהיא שייכת לכל יהודי, בכל מצב – ברגעי הצער והשיממון וברגעי הפריחה והשמחה. השם "שרה רבקה" שממשיך איתנו הוא "מתן התורה" הפרטי של המשפחה שלנו; עדות חיה לכך שהרוח אינה נעלמת, היא רק מחליפה גוף וממשיכה להאיר (מאמרים)
כשהרבנות קשובה לציבור, כפי שראינו השנה בהנהגת הרבנים הראשיים, היא לא רק נותנת תשובה - היא מעניקה חיים. היא מוכיחה שהתורה היא תורת חיים, המלווה כל זוג בבניית ביתו מתוך ידיעה שיש מי שנושא איתם בעול, דומע איתם ומחפש עבורם את נתיב האושר (מאמרים)
חינוך אינו פעולה חד-פעמית של אזהרה, אלא "אמירה" מתמדת, רגישה וסבלנית של דוגמה אישית "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיע" - התפקיד שלנו הוא לא רק להזהיר מפני הנפילה, אלא להאיר את נשמתם ולגלות את הטוב הטבוע בה (מאמרים)
כשאנחנו צועדים לקראת חג השבועות, אנחנו בונים את ה"כלי" לקבלת התורה. הכלי הזה אינו רק אינטלקטואלי, הוא קודם כל מוסרי. זו היכולת להכיל את מי ששונה ממני, להיות "בן אדם" לפני שאני "בן תורה" (מאמרים)
אחרי פסח לא "סיימנו" עם החירות ולא עם האמונה. להיפך, אנחנו לוקחים אותן איתנו, סופרים יום אחרי יום, בונים קומה מעל קומה. אל תספרו כמה ימים נשארו לכם עד היעד, תתחילו לספור כמה צברתם בדרך אליו. זה ההבדל בין לשרוד את הזמן, לבין לצמוח ממנו (מאמרים)
הפתרון אינו נמצא בוויכוחים או בדעות הסותרות שאנו שומעים, אלא הוא נרקם ממעשים של חסד וענווה, מתוך חיזוק האמונה ומידת הביטחון המלווים אותנו גם בלב הערפל (מאמרים)
לא נחכה לאליהו הנביא שידפוק בדלת – נהיה אנחנו אלו שדופקים בדלת של מישהו אחר. נהיה אנחנו הנס שלו. כשאנחנו בוחרים להיות השליחים של הטוב, אנחנו מגלים שהגאולה אינה תאריך ביומן או חישוב מסתורי, היא נמצאת ממש כאן, במרחק הושטת יד (מאמרים)