מפרשת השבוע: מה באמת היה הגובה של עוג?

איש גבוה | אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בני ישראל פחדו מהמלחמה שחכתה להם: ענקים, ערים בצורות.

עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם – רגע, ממש בשמים?

עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים ¬– כמה גבוהים היו הענקים?

קודם כל, הביטוי בַּשָּׁמָיִם זה רק "אמצעי רטורי" בלשוננו היום ואצל חכמים "גוזמא" או "הבאי".

רבי אמי מראה שזו תופעה בתורה.

דברה תורה לשון הבאי – בפסוק שלנו, כי לא ייתכנו ערים בַּשָּׁמָיִם.

דברו נביאים לשון הבאי - בהכתרת שלמה למלך. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה - וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם. אפשר לנגן חזק ולהריע בקול גדול אבל לגרום לאדמה להיבקע? זה כבר לא.לכן יש כאן ציור ספרותי כדברי רבי אמי.

כאן יש לנו אישור של חכמינו למה שחלק מאיתנו יפחדו לחשוב: התורה וחכמים לא דיברו לבטלה, אבל הם כן הרשו לעצמם להתבטא באופן ספרותי ובלשון גוזמא.

מכאן לשאלה הגדולה: איך יודעים מתי משפט נאמר בלשון הבאי וגוזמא ומתי כפשוטו?

ובכן, לפעמים זה ברור ופשוט, כמו כאן, ולפעמים – כמו בהמשך הסוגיה - יש הפתעות.

במשנה נאמר כי השקו את קרבן התמיד מים בכוס של זהב לפני השחיטה (כדי להקל את פשיטת עורו אחר כך). האם גם זו לשון גוזמא, או שמא שם דברים כפשוטם?

גם בתורה וגם בחיי היום יום אנו מפרשים ביטויים ומשפטים לפי ההיתכנות שלהם, בהתאם לידע שלנו. היתכנות נמדדת בקריטריונים שונים, וכל שיקול רלוונטי נלקח בחשבון.

אין ולא יהיו עָרִים גְּדֹלֹת בַּשָּׁמָיִם כי אין לכך היתכנות פיזיקלית. רבי אמי ורבא שוללים את ההיתכנות של כוס זהב עבור בהמת הקרבן בשל שני שיקולים: ראשית, החישוב הכלכלי, כוס זהב, היקר מכל המתכות, עבור רגע של מים לבהמת הקרבן? שנית, העיקרון התורני: התורה חסה על ממונם של ישראל . אז מנורת זהב במקדש – כן. כוס זהב להשקאת בהמה – זה כבר לא.

עם פיזיקה אי אפשר להתווכח - אבל עם כלכלה דווקא כן. לדעת האמורא שמואל, בתקופות של עושר גדול מותר ואפילו עדיף להשתמש בזהב. זה כבוד המקדש.

זה הכלל: כאשר אנו באים לדון על היתכנות, עלינו לברר מה הם הנימוקים לכאן ולכאן ועל איזה תחום ידע אנו מסתמכים.

**
ענקים ונסים

לפי הנזכר בתנ"ך כאן ובעוד מקומות, היו משפחות עם מבנה גנטי שאיפשר להם לצמוח כגיבורים . עֲנָקִים, אֵמִים, רְפָאִים.

שנים מהם מוכרים לנו בשמותיהם ובגובהם.

גולית הפלשתי הוא מצאצאי הָרָפָה, כנראה בני רְפָאִים. הוא מתנשא לגובה של שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, כלומר שש אמות ומחצה.

לפי תחשיב נפוץ, האמה של אז היא כ-45 ס"מ שלנו. לפי זה, גולית היה בגובה של כ-2.9 מטרים.

בפרשתנו נזכר עוג, היחיד ששרד מִיֶּתֶר הָרְפָאִים במזרח הירדן. המידע על גובהו - עקיף.

עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה (הלא) הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן – עוג נהרג אבל מיטתו עדיין שם וכל מי שרוצה יכול (אז) ללכת ולראותה בעצמו

תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ

לפי 45 ס"מ לאמה, אורך המיטה היה כארבעה מטרים! (והיא מברזל בגלל משקלו). עדיין – אדם משתמש במיטה ארוכה מגובהו. לכן יתכן שעוג היה אפילו נמוך מגולית.

הארכאולוגיה מלמדת כי הגובה הממוצע של גבר (לפחות במצרים) היה אז כ-168 ס"מ. גולית ועוג, בגובה של יותר משנים וחצי מטרים, היו ענקים מפחידים עבור כל מי שראה אותם.

רגע, זה הכל? הלא במדרש אמרו שעוג היה בגובה של הר. כדי לברר אם זו אגדה או פשט, עלינו לשאול: מהי ההיתכנות לגובה של ענק. בשאלה זו עוסק הרב ד"ר נתן סליפקין .

בימינו אנו גבוהים בהרבה מאבותינו. אך גם במקצוע המחייב גובה, שחקן הכדורסל הממוצע בליגת ה-NBA בארה"ב מגיע לקצת פחות משני מטרים. אמנם, שני הגבוהים מכולם, הרומני גאורגה מורשאן והסודני מאנוט בול, התנשאו לגובה 2.31 מטרים. והם קלי תנועה.

אבל המערכת הפיזיולוגית שלנו לא מסוגלת לתמוך בגובה רב מדי. האמריקאי רוברט וודלו צמח לגובה של 2.71 מטרים ומת בגיל 22. סולטן קוסן התורכי נולד בשנת 1982 ועודו בחיים אבל רק בגלל שקיבל טיפולים רפואיים שבלמו את גדילתו בגובה של 2.51 מטרים. ושניהם נזקקו לקביים כדי ללכת.

רק הג'ירפה מסוגלת להגיע לגובה של 5 מטרים, אבל הלב שלה גדול פי שנים מכל יונק אחר, ולחץ הדם שלה בהתאמה.
אנחנו לא ג'ירפות.

האם עוג היה גבוה יותר מג'ירפה בדרך נס? כפי שמציין הרשב"א, זה שיש נסים לא אומר שהם קורים בכל רגע, ולמה שיהיה נס שיאפשר לעוג להיות אל-אנושי?

גולית היה חזק באופן יוצא מהכלל, כפי שמעיד משקל השריון שלו. אך בהתחשב בגובהו, אין זה מפליא שהוא הולך לאטו כאשר דוד נע בקלילות.

מדע הרפואה מלמדנו כי אילולא היה דוד הורג את גולית, סביר שלא היה שורד שנים רבות בשל העומס הפיזיולוגי של קומתו ומשקלו...

כאן למדנו כלל גדול וחשוב: בשעה שאנו קוראים בתורה, בכתב ושבעל פה, עלינו להשתמש בכל הידע העומד לרשותנו כדי לפרש מילים ותיאורים. כך עשו חכמינו וכך עלינו לעשות גם היום.

להערות, הארות או תגובות, ניתן לפנות בכתובת המייל - rav.barak.oded@gmail.com