יעקב אשר הגיב ל"סערת ראשי הערים": "אין ילד חצי רשמי"

170 ראשי עיר הוציאו אתמול (שני) מכתב שעורר סערה גדולה והיה הממוען לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר סמוטריץ' ולשר החינוך יואב קיש, בו הם הבהירו כי הם לא יממנו החלטת ממשלה שתטיב עם החינוך החרדי.

היום התייחס למכתב השנוי במחלוקת, יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, במהלך דיון שהתקיים בוועדה בראשותו: "יצא אתמול מכתב של ראשי רשויות בעניין תקצוב החינוך החרדי. לא כל ראשי הרשויות חתמו על המכתב ויש לשבח את אלה שלמדו שצריך לקרוא לפני שחותמים. אני רוצה לומר לידידיי ראשי הערים: הייתי ראש עיר מעורב מאוד בשלטון המקומי, ואין דבר כזה אצל ראש עיר ילד רשמי וילד פחות רשמי, ילד מוכר וילד חצי מוכר. אין תושב שהוא תושב פחות טוב כי הוא עולה יותר כסף ומכניס פחות כסף, אין דבר כזה".

אשר המשיך ואמר: "הייתי ראש עיר בבני ברק לפני 15 שנה, ובבני ברק היו ועדיין קיימים שכונות כמו פרדס כץ ששם חלק גדול מהתושבים לא היו חרדים ומבחינתי ההתייחסות לילדים שם היתה בדיוק אותו דבר כמו ההתייחסות לילדים חרדים. לא השקעתי יותר בילדים מהמגזר שלי. אי אפשר לחשב ילד לפי כמה הוא מעמיס על המחלקה הסוציאלית – ראש העיר הוא אבא של כולם. אני דוחה מכל וכל את הניסוח של המכתב ואני בטוח שנקבל הבהרה על השגגה הבסיסית במהות תפקידו של ראש עיר".

לסיום הבהיר: "לגופו של עניין - לא ביקשתי שראשי רשויות ישקיעו כסף מקופתם במקום המדינה, אבל מה שהעירייה מתקצבת מקופתה חייב להיות שוויוני לכל ילד באשר הוא, באותו סכום בדיוק ואותם כללים. השקעה של עיר ומשאבים של העיר צריכים להתחלק לכולם בשווה, וכל ילד שלומד בבית ספר שמדינת ישראל מכירה בו - יש לו מעמד חוקי ולכן לא נקבל בשום פנים ואופן שום אפליה בנושא הזה".

כזכור, אתמול בפתח המכתב עליו כאמור חתומים עשרות ראשי ערים, ביניהם גם כאלו שנבחרו לתפקידם בזכות הציבור החרדי - כמו, ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג וראש עיריית חיפה עינת קאליש רותם וגם אליהו זוהר ראש עיריית קרית מלאכי, איציק דנינו ראש עיריית אופקים, טל אוחנה ראש עיריית ירוחם ומשה קונינסקי ראש עיריית כרמיאל, כותבים ראשי העיר: "כידוע לכם, החינוך עומד בראש מעייניו של השלטון המקומי והוא בראש סדר העדיפויות של כלל ראשי הרשויות".

"עקבנו בדאגה אחר ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו זה לא מכבר, כחלק מגיבוש קווי היסוד של המשלה ה-37 ,בכל הנוגע לנושאי החינוך. בהסכמים אלו ישנן דרישות הנוגעות לשלטון המקומי – חובות המימון המוטלות על הרשויות המקומיות ופגיעה באוטונומיה הניהולית שלהן – באופן אשר יביא לפגיעה בניהול, בפיקוח ובתקצוב שירותי חינוך לתושבינו באשר הם, דבר לו איננו יכולים להסכים".

"הרשויות המקומיות הן "רשויות החינוך המקומיות", שתפקידן לקיים, במשותף עם המדינה, את מוסדות החינוך הרשמיים בתחומיהן, ולספק שירותי חינוך כאמור לתושביהם בגילאי 3 - 18".

לדברי ראשי הערים: "אנו מתנגדים נחרצות להרחבת "חוק נהרי", המחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוסדות חינוך רשמיים בתחומיהן. חוק נהרי, מלכתחילה סותר את עקרון היסוד של אי מעורבות השלטון המקומי בנושא חינוך במערכת החינוך הלא רשמית. הכרה במוסדות החינוך שאינם רשמיים )לרבות רישוי מוסדות פטור( נעשית
על ידי המדינה, ועל כן המדינה, היא שצריכה לתקצב מוסדות אלו. לא נסכים להשתת נטל מימוני עצום זה על הרשויות המקומיות, הנדרשות לממן מתקציביהן השוטפים את שירותי החינוך הרשמיים בתחומיהן".

"אנו מתנגדים נחרצות להעברת תקציבי גפ"ן הרשותיים (תקציב "הסל הרשותי") לכל גורם שהוא, זולת הרשות המקומית. תקציב זה מיועד לאפשר לרשות המקומית ליישם את מדיניות החינוך העירונית לכלל תלמידי הרשות, מגיל 3 ועד גיל 18, בפעילויות פורמליות ובלתי פורמליות. לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת, תוך עקיפת שיקולי הרשות המקומית וראש רשות החינוך המקומית מתוקף חוק, ביצירת המענים המותאמים לתושבי הרשות".

"אנו מתנגדים", הוסיפו ראשי הערים במכתבם וכתבו: "לקביעת חובות בינוי למוסדות חינוך שאינם רשמיים, ללא התניית
הבינוי באישור הרשות המקומית. כבר היום קיים חסר עצום בכיתות לימוד של מוסדות החינוך הרשמיים, והרשויות המקומיות נדרשות לפתרונות יצירתיים על מנת לספק מבנים בהם יוכלו ללמוד תלמידי החינוך הרשמי. כבר היום קיים חסר עצום בשטחים חומים לבינוי לצרכי ציבור, והרשויות המקומיות נאלצות לתעדף בינוי לפי הצרכים הדוחקים ביותר ברשות".

"לא נסכים ליצירת "מסלול ירוק" עוקף רשות מקומית, לטובת הקמת מוסדות חינוך שאינם רשמיים, על חשבון מוסדות החינוך הרשמיים. לא ניתן למדינה, באמצעות הסכמים, כאלו ואחרים, להפקיע את הסמכות והאחריות של השלטון המקומי כלפיי תושבנו".

יאיר רביבו, ראש העיר לוד הגיב למכתב: "מדובר בהוצאת דברים חמורה מהקשרם. ב-3 שנים האחרונות בנינו 50 גני ילדים ו-10 בתי ספר לציבור החרדי ורוב התקציב הגיע מקופת העירייה במקום שהמדינה תממן זאת באופן מלא. חתימתי על "מסמך ראשי הערים" המדובר שנשלח אל ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך מדבר על-כך, שצריך שהמדינה היא זו שתישא בעול התקציבי". יצויין כי רביבו הסיר את חתימתו מהמכתב.

"מאז ומתמיד אני תומך בהגדלת התקציבים והבינוי לאוכלוסייה החרדית, כפי שעשיתי זאת באופן מוצלח שנים רבות, אך הבקשה היא כאמור, שהמדינה תתקצב זאת ולא הרשויות. יודע כל תושב חרדי המתגורר בלוד - כי הציבור החרדי מקבל חינוך ומבני חינוך מהטובים בישראל, כמו בכל מגזר אחר בלוד. ואדרבא, אני מייחל ליום שדין בתי הספר של המוכש"ר יהיה כמו בתי הספר הממלכתיים. ילד חרדי לא שונה מילד חילוני שלא שונה מילד ערבי. המדינה חייבת לתקצב 100% את הבינוי, את התחזוקה ואת שכר המורים והצוות לכל מוסד במדינת ישראל . כשזה לא קורה הנטל או נופל על הרשויות המקומיות או על ההורים והרשתות שמפעילות. כל זה חייב להיפסק וחבל שמכתב שבא לסייע התפרש כבא להזיק".

מעיריית פתח תקווה נמסר: "עמדת עיריית פתח תקווה היא שבכדי לתת מענה לכלל האוכלוסיות צריך להוסיף מתקציב המדינה לטובת הנושא ולא להסתמך על התקציב הקיים שגם ככה הוא בחוסר משמעותי ולא מספיק לצרכים הקריטיים שכבר קיימים. ללא תוספת מתקציב המדינה לנושא לא ניתן יהיה לתת מענה לאף אוכלוסיה. לא לממלכתי, לא לממלכתי דתי ולא למוכר שאינו רשמי והפטור".