עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה, שהה בראש השנה בשכונת 'רמת אלחנן' בבני ברק.
בערב החג נתלה בבית מדרשו וברחבי השכונה המכתב בו קרא יחד עם רבני השכונה הגר"י סילמן והגר"מ בן שמעון שלא להשתמש בפארק ברוקלין לצרכים אחרים, כשהכוונה הייתה לאחת החסידויות שניסתה להנחית קראוון במקום בערב החג.
בעקובת המכתב ובהנחיית פקחי העירייה, הוצבו שלוש משאיות אשפה גדולות בשטח עליו רצו להניח את הקראוון, על מנת למנוע את האפשרות לעשות זאת עד לאחר החג.
בקו 'שיח יצחק' מתורתו של עמוד ההוראה הובא במוצאי החג תיאור מרתק מהנהגותיו והליכותיו של הרב זילברשטיין במהלך יום ראש השנה.
בשיעור הלכתי שמסר הגר"י זילברשטיין בליל א' דר"ה, התייחס הרב לנס שאירע בפארק הירקון בערב החג בו נמנע בחסדי שמים פיגוע המוני, והתבטא על כך כי זה סימנא מילתא שבכל השנה הבאה עלינו לטובה יתרחשו עוד ניסים כאלה ואויבנו לא יצליחו להוציא את זממם.
כמו כן עורר שלא לכעוס ולא להקפיד בבית בלילה הקדוש של ראש השנה. לאחר התפילה קיבל את ההמונים לברכת 'לשנה טובה' במשך זמן רב, כשישב על יד ארון הקודש וההמונים חולפים על פניו. את סעודות החג סעד בבית בנו חביבו הגרא"י זילברשטיין, ראש כולל 'קצות החושן'.
ביום א' דר"ה לאחר תפילת שחרית שימש הגר"י זילברשטיין כסנדק בברית מילה לנכד הרב יעקב קולדצקי ז"ל, מחשובי תושבי השכונה, ואף התכבד באמירת הברכות. לאחר הברית דרש הרב זילברשטיין וסיפר כי מורו ורבו הגר"מ שולמן זצ"ל, ראש ישיבת סלבודקא, אשר שימש כשליח ציבור בר"ה, התכבד שנה אחת בסנדקאות ובעמידה לברכות - ובכה בכי גדול. כשנשאל מדוע בכה יותר מהרגלו, אמר שבתפילת מוסף אנו אומרים "ברוך אתה השם, זוכר הברית" ואילו בברכות המילה אנו אומרים "ברוך אתה השם, כורת הברית", הרי שזו דרגה גבוהה הרבה יותר, שלא רק שהקב"ה זוכר את הברית - אלא במילה עצמה אנחנו כורתים ברית עם הקב"ה.
רבים שביקשו ברכה מהרב זילברשטיין ברוחניות, הופתעו לשמוע מפיו את דברי הספר חסידים (סימן קלא) שבדברים רוחניים יש הבטחה שאם אדם יבקש מהקב"ה הוא יקבל למרות שאינו זכאי - "ואם כן למה אתם צריכים מתווך?!", התבטא הגר"י בחיוך...
בליל ב' דר"ה נשא עמוד ההוראה דרשה, בה עורר כי על בני התורה מוטל החיוב להתנהג במכובדות, ולהתרחק מכל דבר שהוא חשש חילול ה'. גם קודם התקיעות נשא דברי חיזוק מרגשים על חיזוק בכמה עניינים, ביניהם עורר לקבוע לימוד קבוע בהלכות שבת, דבר יום ביומו, ועל ידי זה יהיה כפרה לכל מי שחושש שמא נכשל בחילול שבת ח"ו. יצוין כי הגר"י שימש כמקריא לבעל תוקע.
כמו כן נשאל הרב זילברשטיין מדוע נוהגים שהשליח ציבור בשחרית מתחיל "המלך" במקומו, ורק אחר כך עובר לעמוד, וביאר שכיון שממליכים את הקב"ה א"כ זה שהש"ץ מכריז "המלך" אין בזה חידוש כי הוא שליח של הציבור, אבל שאדם יחיד, במקומו הפרטי, צועק ומכריז בקול "המלך" - הרי שיש בזה המלכת ה' בצורה מיוחדת.
לאחר תפילת מנחה של יום ב' דר"ה, יצא הגר"י זילברשטיין עם מאות תושבי השכונה למעמד אמירת 'תשליך' ברוב עם ליד פינת החי. בדרכו לאמירת התשליך, ציין כי מזג האוויר נאה מאד, ומובא בגמרא (בבא בתרא דף קמז.) כי אם יומא קמא דריש שתא חמים – אז כל השנה תהיה חמימא, ואם היום הראשון יהיה קר – כולה שתא קרירא.
במעמד התשליך השתתף גם הגה"צ רבי מרדכי שמואל אדלשטיין, רב קהילת 'נאות יוסף' ומתושבי שכונת רמת אלחנן אשר שימש כש"ץ. הגר"י ביקשו שבשעה שיאמרו את תפילתו של החיד"א, ויגיעו לקטע בו מבקשים שנהיה שמחים בלימוד תורתך ויהיה לנו לב שמח בעבודתך, שירימו הקהל את הקול בכוונה ובהתעוררות גדולה, משום שזוהי בקשה עיקרית וחשובה מאד מאד.
בני הקהילה מציינים כי המעמד היה מרגש ומיוחד, כשלאחר מכן בירך עמוד ההוראה את כל תושבי השכונה הצריכים ישועות.
לאחר מכן שב הגר"י זילברשטיין לביהכ"נ המרכזי, ושם נשא את משא נעילת החג שחתם את ראש השנה, בשאלות עמוקות בעניינא דיומא, בעודו מתבל את הדברים במעשי רב ועובדות הוד מגדולי ישראל, כדרכו בקודש.
הצגת כל התגובות