העץ
אין ספור ספרים וסיפורים נכתבו על מרן החזון איש שבימים אלו מלאו 70 שנה להסתלקותו. בילדותי, זכיתי להסתופף בצילה של משפחתו, המשפט הרווח במשפחה אודות הסיפורים על החזו"א היה כי "תשעים אחוזים מהסיפורים על החזו"א אינם מדויקים".
>> למגזין המלא - כנסו
אם כך, לא נרצה לעסוק בסיפורים על החזו"א אלא על מורשתו, זו שבימים אלו מנהיגה את הציבור החרדי הליטאי בדמותו של רה"י הגאון רבי דב לנדו, מנהיגה הראשון של "דגל התורה" המזוהה באופן מובהק עם "חוג חזו"א", כתלמיד, ולא כבן משפחה.
אם החברה החרדית רואה עצמה כנושאת את דגל היהדות והשמירה עליה, והמגזר הליטאי רואה עצמו כנושא את דגל התורה, הרי שחוג חזו"א רואה עצמו כנושא הדגל של כל נושאי הדגל. כאשר בנוסף להתמסרות מוחלטת ללימוד - בצורה ייחודית - וחיי תורה, הם מתאפיינים בדקדוק הלכה קפדני.
החומרות
ההחמרה והדקדוק ההלכתי באים לידי ביטוי במגוון תחומים, להלן כמה מהם. המוכר והידוע מכולם הוא ההימנעות משימוש בחשמל שיוצר בשבת על ידי יהודים. זו הסיבה שגנרטורים רעשניים ומפויחים פזורים ברחבי ריכוזים המזוהים עם חוגי חזו"א (ובריסק). בחוגים המחמירים נוהגים גם שלא להשתמש במים שנשאבו בעזרת משאבות המופעלות בכוח חשמל לא כשר. דודי ענק שחורים ומלאי מים המאופסנים על הגג שימשו אותם בבני ברק עד לתקופה בה עברה כלל מערכת המים של העיר לעבוד על 'חשמל כשר'.
תחום נוסף בו מקפידים בחוג חזו"א הוא כשרות המאכלים, הדבר בה לידי ביטוי בכך, שהם אינם סומכים בדרך כלל על ארגוני הכשרות בעיקר בנושא המעשרות, כך שחזונאישניק מצוי לא יכניס מאכל לפיו - גם אם הוא מעוטר בכשרות מהודרת - לפני שיפריש ממנו תרומות ומעשרות באופן עצמאי.
המחמירים שבהם משתדלים שלא לאכול אוכל תעשייתי שלא נעשה באופן ביתי, מלחם ועד גבינה. גם בשר ועופות יחמירו החזונאישניקים לאכול משחיטה פרטית בדרך כלל. באופן כללי תחום האוכל מורכב למדי עבור החזונאישניקים, וביתר שאת סביב חג הפסח ושנת השמיטה, בה מתווספים חומרות נוספות לאלו המלוות אותם בכל השנה.
הנושא הפחות מוכר בו מחמירים בחוג חזו"א, הוא טלטול בשבת. אם ברצונך לזהות משפחה שאיננה חזונאישניקית, ראה אם המשפחה מסתובבת עם עגלת תינוק, אם כן, היא איננה משתייכת לחוג חזו"א. שכן חזונאישניקים אינם מטלטלים דבר בשבת מחוץ לפתח ביתם, מכיוון שהם אינם סומכים על העירוב העירוני, להוציא שכונות מסוימות וספציפיות בהן הם מופקדים באופן אישי על העירוב.
הענפים
חוג חזון איש מתפצל לקבוצות משנה, רובם בני משפחתו של החזו"א ומיעוטם קשורים לתלמידיו המובהקים.
גריינימן:
הפלג המזוהה מכל עם דרכו של החזו"א בתוך החוג, הוא משפחת גריינימן הענפה. אחותו של החזו"א, צביה, נישאה לרב שמואל גריינימן, וילדיה - שהאחרון בהם שעדיין עימנו הוא הג"ר מאיר גריינימן, ר' מאיר הוא האחיין האחרון של החזו"א שעדיין עמנו, אך אחיו הג"ר חיים גריינימן זצ"ל היה זה אשר נתפס כמי שהמשיך את דרך דודו הגדול עד לפרטי פרטים, ואשר קהילתו מזוהה עם הפלג הכי שמרן בתוך חוג חזו"א.
ענף אחר של אותה משפחה, הוא הענף המזוהה כמי שמשלב בין הנהגות הלכתיות חזונאישניקיות, ובין השקפה מיינסטרימית חרדית מבית מדרשם של מרנן ורבנן הגראמ"מ שך והגראי"ל שטיינמן זצ"ל, בעיקר סביב המחלוקת הידועה בין הנהגת הרב שך להנהגת דודם רבי חיים גריינימן זצ"ל. אלו הם ילדיו של ר' שמריהו גריינימן אחיו הגדול של הגר"ח גריינימן, אשר גדלו בצילו של מרן הרב שך.
קנייבסקי:
אחיין נוסף של החזו"א שהעמיד אף הוא שבט מסועף לתפארה המשתייך ברובו לחוג חזו"א, הוא מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, אשר אביו הסטייפלער, נישא אף הוא לאחותו של החזו"א, מרים.
קרליץ:
אחיין נוסף של החזו"א הוא הג"ר ניסים קרליץ זצ"ל המוכר כאבי הענף הנושא את שם משפחתו של החזו"א, אם כי זהו איננו שמה המקורי של משפחתו, אלא של משפחת אמו, אחות החזו"א, בתיה.
בין משפחות תלמידיו של החזו"א שהקימו אף הם ענפים מסועפים ומפוארים בחוג חזו"א ניתן למנות את משפחת הג"ר יהודה (יודל) בויאר, משפחת הג"ר יחזקאל (חצקל) ברטלר זצ"ל, הג"ר יהודה (יודל) שפירא זצ"ל, והמשפחה הנודעת בהנהגותיה והשקפותיה הייחודיות בקרב חוג חזו"א משפחת הג"ר גדליה נדל זצ"ל.
הנהגה
הישיבה הגדולה והחשובה המזוהה עם חוג חזו"א היא ישיבת סלבודקה אשר בראשה עומד הג"ר דוב לנדו תלמידו של החזו"א, לבד מהישיבות המזוהות עם משפחת הג"ר חיים גריינימן זצ"ל.
בהנהגתו של רה"י הגר"ד לנדו את עולם התורה הליטאי, ניתן לראות מעבר דורות בין תקופת הנהגת ישיבת פוניבז', בה ראשי הישיבה או המזוהים איתה עמדו בראש עולם התורה, ובין תקופת ישיבת סלבודקה, שהחלה זה עתה.
מאז הנהגתו של מרן הרב שך זצ"ל בשנות הל' לא פסקה הנהגת עולם התורה מישיבת פוניבז', להוציא תקופות קצרות בה הנהיגו במשותף גדולי ישראל שלא השתייכו לפוניבז' כמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל יחד עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, או מרנן הגר"ח קנייבסקי והגרי"ג אדלשטיין זצ"ל.
אך עתה אנו רואים את הנהגתו של הג"ר דוב לנדו יחד עם הג"ר משה הלל הירש, כקברניטי עולם התורה והישיבות, בראשות ישיבה המקורבת לחוג חזו"א, במה שנראה כחזרה לימי טרום הנהגת מרן הרב שך זצ"ל, עת אשר תלמידי חוג חזו"א הובילו את עולם התורה והישיבות.
נדמה כי ניתן לומר שלמרות שמרן החזו"א זצ"ל לא זכה לילדים משלו, משפחתו ותלמידיו, המפארים את קיר המזרח של עולם התורה, הנהגותיו הייחודיות, תורתו והשקפתו, נוכחים עדיין במלוא תפארתם, שבעים שנה לאחר פטירתו, וממלאים את כל הארץ דעה כמים לים מכסים.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
הצגת כל התגובות