פרק ג' - מתוך 9 פרקים: עדות על "משיחיותו" של נפוליאון בתקופה זו, הובא בשנתון הונגרי שהופיע בשנת הלחימה בארץ ישראל (תקנ"ט – 1799), בהאי לישנא[1]:
"היהודים מביטים על נפוליאון כעל משיחם, הם מקווים שכאשר יעלה בידיו לכבוש את ארץ הקדושה, אז יתן את הארץ הקדושה לששת מיליון היהודים הנפוצים על פני כל ארצות תבל. ועל ידיהם יקים ממלכה ירושלמית חדשה. אולי, והדבר יתכן, שבעוד זמן מה יהפוך נפוליאון למשיחם של היהודים".
מה מצמרר לקרוא את מכתב זה, ועל ששת מיליונים יהודים הפזורים בעולם באותם השנים, אשר עליהם התייחס הכותב שיעלו למדינת היהודים לאחר שבשואה הנוראה נרצחו ונטבחו ששה מיליוני יהודים הי"ד.
- נפוליאון רצה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ונתפס כ"משיח"
- קורות חייו והצלחתו של נפוליאון בדרך להקמת מדינת היהודים
נפוליאון כבש את ירושלים בשביל היהודים
בחוברת שהופיעה בברלין בשנת תקנ"ט (1799) מצוטט יהודי אלמוני האומר: "כל העיתונים מדברים פה-אחד על כך שנפוליאון כבש ירושלים הקדושה, ומוסיפים כמעט ברצינות, שהוא כבש אותה למען היהודים"[2]. (יצוין שלדברים אלו אין שחר. שכן נפוליאון לא הגיע מעולם לירושלים).
אגרת נפוליאון המזויפת
בכתבים שונים בעולם החלו להתפרסם ידיעות שבזמן המצור שלו על עכו הוציא נפוליאון כרוז על כוונתו לשחרר את יהודה וירושלים, על מנת להקים בה מדינה יהודית, וקרא ליהודי העולם שיתקבצו ויעלו אליה. ברם לדעת רוב החוקרים הכרוז אינו אלא זיוף[3]. בין כך או בין כך, השמועות עוררו הדים רבים ברחבי אירופה, שגרמו נושא לשיחה של יהודים ולא יהודים להתגשמות חלומם של יהודים להתיישב בארץ.
נסיגת נפוליאון מארץ ישראל
בינתיים במערכה על עכו ספגו הצרפתים אבידות ניכרות, נפוליאון נסוג חזרה למצרים, וחלום שחרור ארץ ישראל עבור היהודים נגוז לפי שעה, ואתו "משיחיותו" של נפוליאון.
מינוי נפוליאון למלך צרפת
בינתיים התערער השלטון בצרפת. נפוליאון נטש את צבאו במצרים ואץ לפריס בתואנה של הצלת הרפובליקה, ובתקווה לתפוס את השלטון. בבואו התקבל כגיבור מנצח, ומונה למושל הצבאי של הבירה. מתוך עמדה זו, ערך מהפכה חדשה, הקים ממשל תקיף, והעמיד את עצמו בראשו.
מאותה שעה היה השליט חסר הגבלות, והעם הצרפתי בטח בו שיחזיר את השלום והשקט, ישליט סדר, ויגבש את כיבושיה המדיניים והשיגיה החברתיים של המהפכה. במרוצת שנת תק"ס (1800) לחץ על אוסטריה לחתום על חוזה שלום, ולבסוף גם בריטניה הצטרפה להסכם שלום.
מתוך שלל המהלכים המדיניים, קרא נפוליאון, בשלהי שנת תקס"ו (1806) להקים מוסד 'סנהדרין'. כלומר קבוצה של שבעים ואחד "רבנים" שיהיו מניחי יסודות הדת, ויהיו מותאמים עם השלטון, כשכמה מהם לא היו משלומי האמונים ואלו מוגדרים בימינו "משכילים".
ייסוד הסנהדרין מעורר הקמת מולדת יהודית בארץ ישראל
השלטון באוסטריה מנע התקשרות בין יהודי ארצותיו עם הנבחרים 'חברי הסנהדרין' הצרפתים, והשתתפותם בדיוניהם. האוסטרים חששו ממהפכה.
עמדה זו, שיש קשר בין קריאת הקמת ה'סנהדרין' עם הקמת המולדת היהודית בארץ ישראל, הייתה רווחה גם באנגליה.
המשך יבוא...
• לקריאה נוספת:
- 'משולחנו של יחיאל גולדהבר' העוסק בכיבוש נפוליאון בארץ ישראל
[1] תורגם ע"י הרב אברהם שישא, המעין, כרך ז גיליון ד (תמוז תשכ"ז), עמ' 63.
[2] ב' מבורך, שאלת המשיח בפולמוסי האמניצפציה, ירושלים תשכ"ו, עמ' 49
[3] ההפניות על כך אצל יהושע בן אריה, כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה, יב"צ תשע"ט, עמ' 31-29. ואוסיף שגם יצחק ריבקינד במאמרו 'הד הכרזת נפוליון' מסתפק באמינות הכרוז, 'מזרחי': קובץ היובל של הסתדרות המזרחי באמריקה, תרצ"ו, עמ' 121-120.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com