פרק ד' – מתוך 9 פרקים: בפרק הקודם דנו בהקמת נפוליאון את הסנהדרין בתחילת המאה ה-19.
אחד מהרבנים שעמד בראש הסנהדרין, היה רבי אהרן ווירמש, נולד בתאריך י"ח באב תקי"ד (1754), ונפטר בט"ו באייר תקצ"ו (1836), כיהן כראש ישיבה בעיר מץ, ורבה הראשי. התפרסם בספרו "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
- נפוליאון רצה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ונתפס כ"משיח"
- קורות חייו והצלחתו של נפוליאון בדרך להקמת מדינת היהודים
- משיח השקר נפוליאון: הנסיגה שגנזה את החלום של היהודים
הרב ווירמש כיהן כחבר הסנהדרין של פריז תחת הגאון רבי דוד זינצהיים בעל ה"יד דוד", ואם דמותו התורנית של רבי דוד זינצהיים לא נפלה עקב חברותו ב"סנהדרין" בעייתית ומשיחית זאת, - הפולמוס אודות הגותו של הרב אהרן ווירמש, לא שוכח גם בשנים אלו.
יש המגנים בחריפות וטוענים שהרב ווירמיש היה רפורמי, ויש המחזיקים ממנו אחד מגדולי ישראל לא פחות משאר בני דורו.
הבה נצא למסע תורני היסטורי, בין הדעות השונות בסוגייה מרתקת זאת.
אין חולקים על גדלותו התורנית של הרב ווירמש שלמד אצל הגאון בעל ה'שאגת אריה', ובגיל 23 בלבד נבחר לרבה של קהילת קריכנגן בלותרינה. בקיץ תקמ"ה (1785) נתמנה לראש ישיבה במץ. בשנת תקס"ז (1807) נבחר לכהן כחבר הסנהדרין שהקים נפוליאון, ובשנת תקע"ד (1814) מונה לכהן כרב ראשי במץ, אולם הודח כיון שלא ידע צרפתית עקב חוק המדינה.
הרב ווירמש המשיך לכהן כראש ישיבה ופוסק הקהילה, ובסופו של דבר בשנת תקצ"ב (1832) מונה לכהן כרב ראשי (למרות שלא ידע את שפת המדינה). בחייו בעיר מץ הדפיס ספרי חידושים על הש"ס, שו"ע ותפילה, ושמם הכולל 'מאורי אור'.
חברותו של הרב וווירמש ב"הסנהדרין של פריז"
לאחר מסע כיבוש ארץ ישראל הכושל של נפוליאון בסוף המאה ה-18, פרסם נפוליאון כרוז, בו הוא קרא לעולם היהודי לסייע לו להקים את ירושלים מחדש. רבים ראו בו דמות משיחית, ועל בסיס אירועים אלו, ישנם אגדות שהאדמו"ר רבי נחמן מברסלב נפגש עם נפוליאון בטבריה והאחרון הבטיח לו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
מספר שנים מאוחר יותר, לאחר שחזר מובס לצרפת, במסגרת האמנציפציה היה רצון מצד השלטון הצרפתי, לשלב את היהודים, ולאחר שאנטישמים התלוננו על היהודים שמלווים בריבית קצוצה, כינס נפוליאון רבנים יהודים, במטרה להטיל עליהם לגבש "התאמה" של הפסיקה ההלכתית היהודית "עם חובותיהם הצרפתית".
כך, התקבצו ובאו 71 נכבדים, כמניין החברים בסנהדרין המקורית, חלקם אורתודוקסים, וחלקם רפורמים. אחד מראשי הכינוס שישב לצידו של הגאון הנודע רבי דוד זינצהיים, היה מיודעינו הרב אהרן וווירמש.
את דמותו של הרב אהרן וווירמש אנו למדים ברובם ממקורות משכילים, כיון שחלקם ראו בו נטיה לקידמה ברוח הזמן.
מצד אחד הרב וווירמש החזיק מספר הזוהר כחלק בלתי נפרד מהקאנון החזל"י, אולם מצד שני הוא התנגד למנהגים שההמון החזיק בהם כניחוש, כישוף, ואמונות תפלות כשאין להם ביסוס בחז"ל ובזוהר, ופעמים שהתבטא כנגדם בלשון מלגלגת.
הרב ווירמש לא חת, והוא נחלק על גדולי ישראל פעמים בלשון תקיפה כולל הפוסק האשכנזי הנודע הרמ"א.
הגאון ר' ישכר תמר בספרו 'עלי תמר' על הירושלמי התבטא מספר פעמים כנגד הרב ווירמש בתקיפות "לבסוף נעשה צדוקי" (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א דף רפא ע"א).
עוד כתב הרב תמר שאף שהרב ווירמש היה תלמיד חכם, ותלמידו של השאגת אריה, וגם מרן החיד"א הזכירו בספרו 'שם הגדולים', "הרי בסוף ימיו בתקופת הסנהדרין של נפוליאון נעשה צדוקי, והוא אמר שטוב להתפלל בלשון לועזית שמבין מאשר בשפה עברית... וזלזל באיסור גילוי ראש, והעיז פניו נגד רבינו הרמ"א ואמר כי אין חפץ הוא להביא את כל היהודים תחת מנהגי פולין...".
הגדולים שהזכירו את הרב ווירמש – לא ידעו מיהו
ומסיים הרב תמר, שלמרות שהיו מגדולי ישראל שהזכירו את הרב ווירמש בספריהם, אלו "לא ידעו החכמים המחברים הנ"ל מיהו ר"א ווירמש..." (ירושלמי, ביכורים פ"ג ה"ג, דף רנד סע"ב – רנה רע"א).
עוד כתב בעל 'עלי תמר' שהרב ווירמש פקפק במנהג גניבת האפיקומן של תינוקות, וכן באמירת חד גדיא, ומדגיש שמרן החיד"א שציטטו בשם הגדולים, לא ידע מסופו שנהפך לצדוקי (עלי תמר פסחים, פ"י ה"ו, דף שיא ע"א).
בפרקים הבאים נמשיך ונעסוק בדמותו לכאן ולכאן.
לקריאה נוספת:
- הרב יעקב שמואל שפיגל, 'על היחס של ר' אהרן וירמש' (ירושתנו ספר שלישי תשס"ט).
- הרב מ' קטן, 'הרב אהרן וווירמש ותלמידו אליקים כרמולי', ארשת ב (תש"ך), עמ' 190 – 198.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות