פרק ז' – מתוך ט' פרקים: בפרקים הקודמים סיקרנו את דמותו של הרב אהרן ווירמש מחבר ספר 'מאורי אור' (חי במפנה המאות 18-19, המוזכר פעמים רבות בספרי הפוסקים שלאחריו), עליו התבטא הגאן ר"י תמר (ב'עלי תמר') שנהיה צדוקי בסוף ימיו, עקב חברותו בסנהדרין של נפוליאון, ואת מחקרו של הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל שלל מכל וכול את דעתו זו, של בעל 'עלי תמר', וכן את דעתם של החוקרים החרדים, ר"י טסלר, ור"י גולדהבר שסברו שבעל 'מאורי אור' לא היה ירא שמים.
- נפוליאון רצה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ונתפס כ"משיח"
- קורות חייו והצלחתו של נפוליאון בדרך להקמת מדינת היהודים
- משיח השקר נפוליאון: הנסיגה שגנזה את החלום של היהודים
- הרב שעמד בראש הסנהדרין של נפוליאון - היה רפורמי או מגדולי ישראל?
- הרב שפקפק במנהג גניבת אפיקומן ואמירת חד גדיא
- הרב שזלזל קשות במנהג טעימת התבשילים בערב שבת
מרן הגר"ע יוסף על מתנגדי הרב אהרן ווירמיש – 'שרה לי מריה'
מסקנתו של רי"ש שפיגל שכל מעשיו של בעל ה'מאורי אור' היו לשם שמים ויש לו על מה לסמוך, כפי שהביא הראשל"צ הגר"י יוסף בשמו של אביו מרן הגר"ע יוסף: "חס ושלום לומר שנעשה צדוקי, וכל סמיכתו של הרב עלי תמר היא על 'אוצר ישראל', שבו יש הרבה דברי מינות... וזה המחבר העלים עיניו מלראות במקורן של דברים, וכתב דברי נאצה על גאון בישראל שרה ליה מריה" (ילקוט יוסף או"ח, ירושלים תשס"ד, עמ' תיד – תטו).
הרב ישכר תָּמָר שהתנגד בחריפות לבעל ה'מאורי אור', חי ופעל בין השנים תרנ"ו (1896) - תשמ"ב (1982). היה רב בכמה קהילות באירופה ובתל אביב, והשתייך לציונות הדתית. חיבורו החשוב לתלמוד ירושלמי 'עלי תמר', נחשב כאבן יסוד אצל קהילת לומדי הירושלמי בימינו, ומצוטט רבות אצל מחברי דורנו.
הגר"ע יוסף: אילו ראה 'מאורי אור' את דברי האריז"ל, היה חוזר בו
בסוגיית מנהג טעימת התבשילים בערב שבת, מרן הגר"ע יוסף לימד זכות על בעל ה'מאורי אור' וכותב שמקורות אלו של מנהג טעימת מאכלי השבת נעלמו מ'מאורי אור': "ואילו ראתה עינו הבדולח דברי הפוסקים והאריז"ל לא היה כותב כן". (חזון עובדיה הלכות ארבע תעניות ירושלים תשסז עמ קעה הערה ה).
עשרות גדולי ישראל הזכירו את בעל 'מאורי אור'
בסוף מאמרו מצטט רי"ש שפיגל בידענותו הרבה עשרות גדולי ישראל שהזכירו את 'מאורי אור' כר"נ כהנא באורחות חיים, שו"ת מנחת אלעזר, ובשאר ספריו, רי"ז שטרן בשו"ת זכר יהוסף, רי"י הלבשטרם בשו"ת דברי יציב, ר"א וולאקין בשו"ת זקן אהרן, רש"ה ווואזנר בשו"ת שבט הלוי, ר"ב שטרן בשו"ת בצל החכמה ועוד.
בימינו, מהדורת תלמוד בבלי עוז הדר (ירושלים תשס"ו) הזכירו את חידושיו של הרב ווירמש, הן בשמו והן את חיבורו.
פרט חשוב בסוגיה זו, שהגאון המלבי"ם קיבל הסכמה לספרו 'ארצות החיים' על שו"ע או"ח מאת בעל 'מאורי אור', והוא כתב כן בספרו שנה לאחר פטירתו. כידוע המלבי"ם יצא חוצץ כנגד המשכילים, ונראה לא הגיוני שהוא יקבל הסכמה מאת רב שחשוד בדעות של המשכילים.
עם מי האמת והצדק?
האם בעל 'מאורי אור' היה משכיל, ואסור לצטטו כדברי הגרי"ח סופר, בעל 'עלי תמר' והחוקרים התורנים ר"י טסלר, ור"י גולדהבר?!
או שמותר לצטטו, והוא אחד מגאוני ישראל כפי (שציטטוהו רבים מגאוני ישראל) ושפסק מרן הגר"ע יוסף, והוכיח הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל?!
נראה שרק לעתיד יתגלה לבוא...
לקריאה נוספת:
- הרב יעקב שמואל שפיגל, 'על היחס של ר' אהרן וירמש' (ירושתנו ספר שלישי תשס"ט).
- הרב מ' קטן, 'הרב אהרן וווירמש ותלמידו אליקים כרמולי', ארשת ב (תש"ך), עמ' 190 – 198.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com