מסביב יהום הסער, ותרי מלחמות הוו על העם היושב בציון. מלחמת 'חרבות ברזל' מתחברת עם המלחמה על 'עולם התורה', והתחושה היא כטרום מלחמת גוג ומגוג.
בקונטרס חדש 'עזה עיר נחלת אבותינו' מצאתי מרגלית נאה מאת מרן הגרא"י ולדינברג שכתב לאחר כיבוש עזה במלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז שעזה היא ארץ ישראל גמורה, תוך שהוא מודה לקב"ה שעזה נכבשה תוך ניסים גלויים. הרב ולדינברג הקדיש מאמרים רבים לסוגיות ההלכתיות הקשורות לעיר עזה, וכך דבריו המלאים:
"כיון ששטח עזה נכבש לפנינו בע"ה בימים אלה, תוך נסים גלויים ונסתרים, ראיתי להקדיש מלים אחדות בקשר לשטח זה, וישמש הדבר מעין שבח והודיה לבורא עולם... לעניין מצוות ישיבה בארץ ישראל, לדירה וקבורה וכפרה, העם היושב בה נשוא עוון כארץ ישראל ודאי, ועזה וחברותיה, ארץ ישראל גמורה היא בלי ספק, וכל מצות התלויות בארץ נוהגות בה"!
• • •
דרכו של עולם, שמלחמות חושפות את האמונות העמוקות ביותר שחבויות בעומק הלב. אחד הדברים שהמלחמה הנוכחית חושפת לנו ולעולם כולו, הוא כוחה של מסירות הנפש היהודית, המתבטא בשתי צורות שונות לגמרי: האחת, הלחימה בשטח, שנעשית במסירות נפש עצומה של כל העוסקים במלאכה, ובהם בני תורה רבים שמתנדבים ומסייעים בדרכים שונות. השנייה היא מסירות הנפש לעמל התורה, דווקא בתקופה המאתגרת הזאת – מאתגרת כתקופת מלחמה, ומאתגרת כתקופת מתיחות פוליטית חסרת תקדים סביב עולם הישיבות.
העובדה שמסירות הנפש מתגלה בשני היבטים שונים כל כך, כמעט הפוכים, מחייבת אותנו לעמוד על המשותף שביניהם, ולבסס את הקשר שבין הרוחניות לגשמיות, שבין מלחמת חרבות ברזל למלחמת עולם התורה. מתוך לימוד התורה בהיקף ועומק, מוכר ערכה של המלחמה, ערכה של עזה, וערכה של ארץ ישראל כולה. ישנם כאלה שטועים לחשוב שישיבת עם ישראל בארצו היא עניין טכני, חיצוני, 'בטחוני' גרידא, ומתייחסים גם לערי נחלתנו בעיניים חיצוניות. כנגד גישה זו, עלינו להעמיק חקור בתורתנו הקדושה ובדברי גדולי ישראל, ולגלות את ערכה ומשמעותה של הישיבה בארצנו, ומתוך כך להאיר את אור האמונה וההתייחסות הנכונה על מלחמותינו ומאבקינו. לא בכדי, מכונה עם ישראל "עזים שבאומות" – כוח העוז הישראלי נבחן בבואו לעזה. כך היה בכיבוש יהושע, כך בימי שמשון, וכך גם בימינו.
מעזה, מקום מושבם הקדום של הפלשתים, יצאה בשורת השווא של 'פלסטינה' כשם לארץ ישראל. מקור השם פלסטינה בפלישתים שחיו בעזה, וביקשו לערער על בחירת ה' בעם ישראל ועל זכאותנו לשבת בארץ, ולתקוף את עם ישראל פיזית ורוחנית. קריאת השם נפשע זה על ארצנו היא עוול שאין כדוגמתו, הממשיך את חוצפתו של גוליית, ובעשרות השנים האחרונות אנו זוכים להחזיר לארצנו את שמה המקורי, גם בעיני האומות, ועדיין דרך רבה לפנינו בהחזרת עטרת ארצנו ליושנה.
מאז הכרזת ההתקפלות שנקראת 'הסכם עזה ויריחו תחילה', למימוש הסכמי אוסלו הנוראיים, הוכר באופן מיוחד הצורך להתבונן בתורתנו הקדושה ולהעמיק ביסודות אמונתנו הנוגעים לקדושת ערי נחלתנו וארץ חיינו. לצערנו, לא השכילו מקבלי ההחלטות להכיר בערכן של ערים אלו, שההיסטוריה היהודית בהן היא ארוכת שנים, וההתייחסות התורנית אליהן – ימיה כימי עם ישראל עצמו!
המלחמה שאנו מצויים בתוכה התעוררה עלינו מתוככי עזה, ולא בכדי. עזה נהפכה למעוז מרושע רצחני, הפועל בשנאה עזה נגד ישראל. לצד ההשתדלות המעשית, עלינו לרומם את מבטנו מהמבט השטחי העכשווי שבארץ אל השמיים, ולראות את דבר ה' המפעם בקרבנו ובארצנו, ולהכיר בגודל תפקידנו הרוחני בשעה זו. ככל שנהיה ראויים מבחינה רוחנית לרשת את הארץ ואת עזה, כך יגדל הסיוע שנקבל ממרום לעמוד באתגר זה, כנגד לחצי אומות העולם ואיומיהן המרושעים.
בקונטרס החדש "עזה עיר נחלת אבותינו", המוגש בלעדית לקוראי 'כיכר השבת' לכבוד חג הפסח מלוקטים ומסודרים דברים בעניין זה מהתורה, מהנביאים, מחז"ל ומגדולי ישראל לדורותיהם, יחד עם תיאור היסטורי מרתק על עברה היהודי של העיר. הקונטרס נכתב ונערך על ידי הרה"ג ר' ברוך תאנה, איש ירושלים שבין החומות ומעורכי סדרת ספרי 'טוב ראיה' על הש"ס, ומפורסם כאן באדיבותו.
הקונטרס "עזה עיר נחלת אבותינו" להורדה:
בין הדברים המתבארים בקונטרס, יצוין במיוחד העיון המעמיק בנבואות העוסקות בעזה, המקשרות בין גאולת ישראל הקדושה לכשתהיה בידי ישראל, לבין כיבושה והרחבת מעוזי הרוע שבה, בהיות הרשעים מושלים בה, בבחינת 'אמלאה החרבה'.
בנוסף, מובאת בסוף קונטרס תמצית מבירור הלכתי מאת מרן הגרא"י ולדינברג זצ"ל, שכתב לאחר כיבוש עזה בשנת תשכ"ז: "כיון ששטח עזה נכבש לפנינו בע"ה בימים אלה, תוך נסים גלויים ונסתרים, ראיתי להקדיש מלים אחדות בקשר לשטח זה, וישמש הדבר מעין שבח והודיה לבורא עולם... לעניין מצוות ישיבה בארץ ישראל, לדירה וקבורה וכפרה, העם היושב בה נשוא עוון כארץ ישראל ודאי, ועזה וחברותיה, ארץ ישראל גמורה היא בלי ספק, וכל מצות התלויות בארץ נוהגות בה"!
הצגת כל התגובות