כ"ק האדמו"ר מבעלזא עלה אמש (חמישי), לציון אביו הרה״ק רבי מרדכי מבלגרייא הטמון בבית העלמין העתיק בטבריה, לרגל יום הילולא, יחד עם המוני חסידי בעלזא ואלפי תלמידי הישיבות.
לאחר אמירת ספר רביעי שבתהילים אמר האדמו"ר דברי תורה, כאשר התחיל בציטוט מאביו של בעל ההילולא כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע, על הפסוק "ויזכור ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועי צאנו, איה השם בקרבו את רוח קדשו".
ושאל המהרי"ד, שלכאורה למה הקדים הנביא קודם ישועות גשמיות ורק אחר כך אומר ישועה רוחנית, היה צריך להיות להיפך. אלא ביאר האדמו"ר מהרי"ד זי"ע, שאכן אדם כשהכל הולך אצלו כשורה, עליו להתפלל תחילה על ענייני רוחניות ורק אחר כך להתפלל על גשמיות, אולם כשאדם נתון בעת צרה, אזי אין המוח מסוגל להקדים ולהתפלל על הרוחניות לפני הגשמיות, על כן הוא מבקש אז תחילה שהשם יתברך יושיעו ישועה בגשמיות, ואזי יוכל לעסוק ברוחניות.
האדמו"ר האריך בביאור סדר התפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, שבו מתפללים קודם כל על הרוחניות, ואמר בבכי רב שאכן זהו רק בימים כתיקונם, אולם בעת ש'אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה' אזי מבקשים 'המקום ירחם עליהם ויוציאם' קודם מ'צרה לרווחה', היינו ישועה גשמיות, ורק אחר כך מתפללים 'ומאפילה לאורה' דהיינו ברוחניות.
בהמשך ביאר האדמו"ר את מזמור מ"ו שבתהילים שכ"ק דודו הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע היה נוהג לאומרו בכל יום אחר ברכת התורה, שם נאמר 'אלקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאד', ובסוף המזמור כתיב 'לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות באר, משבית מלחמות עד קצה הארץ, קשת ישבר וקיצץ חנית עגלות ישרוף באש', דהיינו ישועה בגשמיות, ורק אחר כך זוכים לרוחניות, 'הרפו ודעו כי אנכי אלקים ארום בגוים ארום בארץ'.
וסיים האדמו"ר: "וכמו כן בימינו אנו שבני ישראל מסובבים בשונאי ישראל החפצים להרע לנו, ולא רק חפצים להרע לנו אלא אף מצרים לנו בפועל, מבקשים אנו מאת השם יתברך שישבור את כוחם, שייכנעו כולם לפני בני ישראל, ושיושפעו לבני ישראל כל מיני השפעות טובות וכל החסדים וכל הרחמים.
לאחר קריאת קוויטלעך על הציון הורה האדמו"ר לנגן את ניגון 'אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה'.