בשבת היארצייט של רבי אהרן הגדול מקרלין, מחבר הניגון המיוחד שמתנגן בשבת ברוב בתי ישראל - 'קה אכסוף', רבי אהרן הטביע את שמו בשיר באקרוסטיכון, לאחר המילה הראשונה שפותחת כל בית, ונקרא: רבי אהרן הגדול מקרלין, כי יש לו נכד הקרוי על שמו.
המגיד ממעזריטש היה רבו של רבי אהרן הגדול מקרלין, והיה אומר עליו:
כשרבי אהרן אומר שיר השירים, נעשה רעש בפמליא של מעלה, ומשתתקים כל העולמות העליונים, להאזין לניגוני קודשו...
המגיד הכיר בגדלות תלמידו, וביקש ממנו לחבר ניגון לכבוד שבת קודש, וכך חיבר רבי אהרן מקרלין את הניגון 'קה אכסוף' שמרטיט כל לב, ששירתו אינה נפסקת לעולם...
שמחת הלב מגילוי - אור הנשמה
הניגון 'קה אכסוף' - מלא געגועים וכיסופי דבקות לה' יתברך, המעידים ששורשו של הניגון מהסוד ומהקבלה, הניגון מתאר את השבת כבת זוגו של עם ישראל, בשעה שהיא מתאחדת עם הקדוש ברוך הוא, תורתו ושמו...
נחווה ונרגיש קצת את העונג והתענוג אמיתי שיש בניגון זה.
במהלך השבוע, יש לכל אדם קשר חזק לגוף יותר מקשר לנשמה, אבל, בכניסת שבת מתגלה הנשמה האלוקית בבהירות ובטהרה, ומשהו בלב נרגע מסערת השבוע, ונכנסת בלב שמחה.
מחפש תענוג? יודע למה?
מטרת בריאת האדם היא להתענג, כפי שכתוב: "אז תתענג על ה'", ולכן:
לכל אדם יש רצון וצורך להרגיש עונג ותענוג.
הרצון להרגיש תענוג, כולל גם תענוג גשמי, לכן האדם יוצא ל'מסע' חיפוש אחרי תענוג שיענג אותו, אבל, מה שבאמת מענג את האדם, זה – תענוג הנשמה.
במהלך השבוע, הגוף מתפקד כמו 'ראש קטן', הוא רוצה להרגיש תענוג, ולא בודק אם התענוג גשמי או רוחני, העיקר שיגיע לסיפוק ושמחה, אבל, מה שמענין הוא:
שהגוף מסוגל להרגיש תענוג רוחני בצורה - חושית ומוחשית.
לנשמה יש 'שפה' משלה, התענוג הגשמי - לא מענין אותה, כל הנאתה להתבטל בביטול מוחלט לה' יתברך, ולהפוך:
ל'אין' ממש – להיות חסרת מציאות וממשות.
כל כיסופי הנשמה ורצונה, לחזור למקור העליון שממנו באה:
להתענג ולהתאחד, להתבטל ולהיכלל - בבורא יתברך.
מה כל כך סוחף בניגון?
במהלך השבוע רצים מעיסוק לעיסוק, ולא תמיד מרגישים את תענוג הנשמה, אבל, באה שבת באה מנוחה, ויותר קל להרגיש בשבת את:
נועם וערבות השבת, שמואר מאור הנשמה - אור ה' יתברך.
כל אחד ששר או שומע את הניגון 'קה אכסוף', לא נשאר אדיש, כי הוא מרגיש את התענוג שמביא עימו הניגון מהנועם העליון, כי שירת 'קה אכסוף' מרוממת כל נשמה, ואף נשמה הכי רחוקה.
ויש רגעים, ש'קה אכסוף' סוחף, עד שרוצים שלא יגמר לעולם...
"נשמה שנתת בי - טהורה היא"
בברכות השחר מזכירים, שהנשמה ירדה לעולם טהורה, ולעולם היא תישאר טהורה, שום לכלוך לא 'ידבק' באור האלוקי שלה, ולכן: גם מי שלא מקיים מצות, מרגיש תענוג בשבת.
כל אחד יכול להתחבר ולהרגיש בשבת את נועם הנשמה, שהוא תענוג אמיתי אין סופי, עד שיש רצון וכיסופין להתבטל ולדבוק במלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.
ורק לשיר - כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך...
סוד השבת – חיבור הנשמה לשורש 'אחד'
במהלך השבוע רצים ואצים, אבל, 'השביתה' בשבת עוזרת לחדש את הקשר הפנימי והעמוק שיש עם הקב"ה, וזה סוד - 'פנימיות' השבת, והאדם מגלה את:
סוד יחוד ואחדות ה' – המקור לכל פעולה קטנה או גדולה שנעשית בעולם.
איחוד וחיבור הנשמה לקב"ה, נקרא: 'יחוד', שהוא:
חיבור שני דברים שנראים נפרדים, אך באמת, יש להם - שורש אחד.
הנשמה נותנת לנו לטעום מה זה שמחה אמיתית ותענוג עילאי, שמגיעים מעולם החירות.
שבת – יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
במהלך השבוע, העולם מונהג ב'הסתרה' כי השכינה נמצאת איתנו בגלות, אבל, בשבת העולם הגשמי נכלל במלכות, ומבינים שכל מה שקורה בעולם הוא - 'מציאות' אלוקית!
ביום השבת, אור ה' מתגלה על כל הבריאה, כי הקב"ה גואל את השכינה מגלותה, והיא מתייחדת ומתחברת ל'אור האלוקי, וזהו:
סוד 'יחוד' - קודשא בריך הוא ושכינתיא.
שבת - איחוד האלוקות
הבעל שם טוב הקדוש מסביר את הדברים בצורה פשוטה:
קודשא בריך הוא נקרא - 'אלוקות', והוא - נעלם מהברואים,
ו'שכינתא' היא - 'אלוקות', והיא - שוכנת בתחתונים,
וההתקשרות של שניהם, הוא - ביום השבת (כתר שם טוב ח"ב כ').
כל גורם שעושה במהלך השבוע פירוד והסתרה ל'אור' האלוקי, מסתלק בשבת (ס"א וחילותיו), והנשמה האלוקית מתגלה ומאירה, ומתייחדת עם מלך העולם.
מתי הנשמה מתחברת למקורה?
הזוהר הקדוש אומר, שבתחילת ערבית של שבת ב'ברכו':
"כל ישראל מתעטרים בנשמות חדשות, שהם תוספת נפש רוח ונשמה הנמשכות מהארת השכינה".
ה'מאור ושמש' אומר שבקידוש:
"ויכל אלוקים" – בשעה שהקב"ה ברא את כל העולמות:
היה לו השתוקקות ותענוג, שכל הנבראים - ישתוקקו לקבל אלוקותו יתברך.
וזה קורה, בקידוש של שבת במילים: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" שזהו הזמן:
שכל העולמות משתוקקים וחוזרים להידבק בשורשם - וזוהי קדושת שבת...
שבת - חיבור הנשמה לעונג ותענוג האלוקי
ה'שפת אמת' מתאר את ענין השבת:
"להיות כל הרצונות וכוחות האדם דבוקין – בשורשם, שהוא נקודה הפנימיות חיות ה' יתברך, שיש בכל אדם כמ"ש 'ויפח באפיו וכו'".
ה'שפת אמת' מסביר שמטרת השביתה בשבת:
"שה'חלק אלוק ממעל' - דבוק ונכלל בשורשו".
וזה מה שגורם להרגיש - שהשבת 'נועם הנשמות'...
השכל לא ישיג את הארת הנשמה שמתאחדת עם מקורה, כי זהו תענוג של נועם הנשמות 'מעין עולם הבא'...
"ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך..."
'קה אכסוף' – לגילוי מלכותך במהרה, אמן!
לע"נ הגה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין בן יעקב ופערל זצוק"ל, זכותו תגן על כל עם ישראל, ונזכה לגאולה במהרה בימינו, אמן.