עשרות יהודים שבתו בשבת האחרונה בעיירה אולבסק שבאוקראינה לרגל יומא דהילולא של הרה"ק רבי שלמה מלודמיר זיע"א בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין זיע"א, זאת לראשונה מזה שבעים שנה.
העיירה אולבסק אינה רגילה לכך, לא ייפלא אפוא שכשהיה צורך למלא את בור המקווה הריק למחציתו, היה צורך להזמין את שירותם של מכבי האש. כך גם היה צורך להקים הכל - עבור השבת, החל ממקומות אכילה ולינה ועד בית מדרש ומקווה טהרה, זאת בפעילות הכנסת אורחים 'בית אולבסק' בניהול ר' יעקב חיים מילר.
כפי שמסופר, פעם אחת חלף רבי משה בעיירה, וכשהתבקש לקדש חלקה בבית הקברות עבור יהודי אולבסק, נעתר לבקשה לא לפני שסימן בבית הקברות מקום מסוים במקלו. כעבור שנים, שבת רבי משה באולבסק ובאותה שבת הסתלק בסערה השמימה ונקבר בעיירה.
יהודי אולבסק העידו כי מהעת שקידש את חלקת קברותו ועד יום פטירתו - לא נפטר אפילו תינוק אחד. ויהי לנס ופלא. זכותו של רבינוף כידוע, עמדה גם לאלו שטרם זכו להיפקד בזרע של קיימא, כאשר אביו רבי שלמה הבטיח כי ברכותיו לזרע של קיימא לא ישובו ריקם, וכך היה משפיע ישועות לאלפים.
בליל שישי התקבצו כאולם באוהל החדש שהוקם לסעודה תוך שהם שרויים בדבקות עילאית ומשוררים שירי רגש בניצוחו של החזן ר' חונא דייטש. בערב שבת בין השמשות התכנסו כולם לאמירת שיר השירים ברוב עם. סעודות השבת נמשכו שעות ארוכות כאשר לצד תורתו של הצדיק וסיפורי מופתים נותרו החסידים לעונג שבת בניצוחו של ר' חונה דייטש שסחף אחריו את כולם.
בשעות הלילה המאוחרות התייצבו כולם שוב במקום הציון שם ניסרה את דממת הלילה שירה אדירה של 'קה אכסוף', והנוכחים העידו כי לא חשו מעודם התעוררות כה רבה.
ביום השבת נערך במקום קידושא רבה לרגל ההילוא ורגעים נשגבים במיוחד נרשמו בשעת רעווא דרעווין עת נאמר ספר התהילים על ציונו של הצדיק. בצאת השבת הגיעה העת להיפרד מקברו של הצדיק וההתרגשות אחזה בכולם.