בעולם החסידות מציינים הערב (שני) ומחר את יום ה'יארצייט' של רבי אברהם דב מאווריטש, המכונה ה'בת עין'.
רבי אברהם דב נולד בשנת תק"ך לאביו המכונה רבי דוד מגיד מישרים, ולאמו, בת רבי נתן נטע מאווריטש, שהיה מתלמידי הבעל שם טוב.
כשהיה נער צעיר, התגלה רבי אברהם דב כמתמיד גדול, אז החל ללמוד אצל מייסד חסידות צ'רנוביל, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, ולאחר מכן למד גם אצל בנו, ולאחר מכן גם אצל סנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א.
לאחר מספר שנים מונה רבי אברהם דב לרב בערים ז'יטומיר ואווריטש, שם נשא בגאון את תפקידו במסירות רבה.
ה'בת עין' היה ידוע כמי שמחבב מאד את ארץ ישראל, וברבים מכתביו ניתן לקרוא על חיבתו לארץ הקודש, ועל רצונו לעלות אליה, ואכן בשנת תקצ"א זכה להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל, כאן התיישב בעיר צפת שתושביה קיבלו את הרב החדש בחביבות ובהערצה רבה, והחליטו למנות אותו לרבם.
בשנת תקצ"ד, בעקבות החלטה שקיבל אז שליט מצרים על גיוס חובה של ערבים ויהודים על מנת להרחיב את גבולות מצרים, החליטו חלקם למרוד נגד ההחלטה, ובמסגרת מאבקם פרצו לעיר צפת והחלו לבצע פרעות בתושבים היהודים, ואף לשדוד אותם, מה שגרם לרבי אברהם דב להישאר בחוסר כל, ולהיעזר בתושבי העיר טבריה ששלחו לו אוכל ובגדים.
אחד המופתים המפורסמים שמיוחסים ל'בת עין' אירעו בשנת תקצ"ז, עת התרחשה רעידת האדמה הנוראה בעיר צפת ובאזור, ארוע שגבה קרבנות רבים, ואף לחורבנה של העיר צפת, אז שהה רבי אברהם דב זיע"א בבית הכנסת בתפילת מנחה, וכאשר החסידים החלו להרגיש את הזעזועים הראשונים, הורה להם רבי אברהם דב להתאסף סביבו ולהשתטח על הריצפה, ומייד לאחר מכן קרס חלק מבניין בית המדרש, אך היכן שהרב שהה נשאר הבניין לעמוד על תילו.
לימים תלו חסידיו שלט גדול על קיר בית המדרש בו הופיע הכיתוב "מה נורא המקום הזה".
סגולה ידועה ומקובלת בשנים האחרונות, במסגרתה עולים לציונו ביום ההילולא בחורים שמצפים לזיווגם, שפועלים ורואים ישועות בשנה שלאחר מכן.
כמידי שנה, הערב צפוי להגיע לציונו של ה'בת עין' המשפיע החסידי הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, יחד עם קבוצה גדולה של בחורים ואברכים על מנת לפעול לישועת הפרט והכלל.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל