הצצה כאובה: זה לא סתם עוד כינוי לסדרת כתבות. הפעם, מדובר בהצצה לאחת התופעות הכאובות בעולם הישיבות החסידי, שיש רבים מידי המטאטאים את הנושא מתחת לשטיח, ונראה כי אין די הפועלים על מנת לשפר את המצב.
המדובר כמובן בתופעת 'הבחורים המבוגרים' - תופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, וגורמת לכאב ראש ולמפחי נפש גדולים מאד לראשי ישיבות, להורים, וכמובן לבחורים החסידיים אשר אינם מוצאים את זיווגם בגיל המקובל בחצרות אנ"ש.
כך, במקרים רבים, הופכים הבחורים לנטל על מקום לימודם, על הוריהם - ובחלק גדול מהמקרים הבחורים מרגישים כנטל על עצמם, מה שגורם במקרים שונים לתופעות של נשירה, גלויה או סמויה, ותופעות נוספות שאין כאן המקום לפרטם.
'כיכר השבת' יצא לבדוק את התופעה וחזר עם תמונה עצובה למדי, אך מצד שני בתוך החושך נתקלנו במעט אור, אנשים טובי לב שביוזמתם האישית מטפלים בתופעה הכל כך מורכבת, ובזכותם מאות רבות של בחורים שרדו את ימי הרווקות, ובסופו של דבר, רבים המם כבר נישאו והקימו בתים כדת משה וישראל.
מדוע יש יותר חסידים 'מבוגרים'?
תופעת הבחורים המבוגרים בעולם הישיבות החסידי הלכה וצברה תאוצה גדולה בעשור האחרון, ובשנים האחרונות בפרט.
מדוע דווקא בציבור החסידי? בשונה מהישיבות הליטאיות, שם גיל המשתדכים עומד בממוצע על 22, בחור ישיבה חסידי נמצא בגיל השידוכים כבר בגיל 18, וישנם אף בחורים שמתארסים בגיל 17.
כך, מנהג הנישואין המוקדמים, הביא בשנים האחרונות להיווצרותה של תופעה שבה בחור ישיבה חסידי שלא התארס עד גיל 19, כבר מקבל את הכינוי 'בחור מבוגר'.
עם קבלת הכינוי, שבחלק מהישיבות הופך את הבחור לסוג ב'. הוא מתקרב לגיל 20, בזמן שרוב חבריו לשיעור בישיבה כבר התחתנו, הביאו ילד, או לכל הפחות מאורסים - מה שגורם לבחור הרווק במקרה הטוב לחפש לעצמו תעסוקה כגון יציאה לשוק העבודה, ובמקרים רבים אחרים לשקוע בדיכאון עמוק ולהעביר את הימים, ללא מעש, וללא תכלית לחיים.
כדי להבין את ההרגשה של בחור חסידי מבוגר, הגעתי במהלך השבוע האחרון לכמה ישיבות ומסגרות שמטפלים באוכלוסיית הבחורים המבוגרים על מנת להבין את המצוקה מכלי ראשון - מהבחור החסידי המבוגר.
"בחור מבוגר קם בבוקר סתם, ללא מטרה"
שלוימי בן 23, חסיד צאנז , בוגר 3 ישיבות גדולות שונות, כיום לומד בישיבת 'אורייתא' - ישיבה שהוקמה לפני כמעט 10 שנים ע"י הרב דוד שאפער, במיוחד כדי לתת מסגרת מתאימה לבחור החסידי המבוגר, מתאר בשיחת מסדרון את הקושי בהיותו רווק חסידי מבוגר.
לדבריו, מצב בו אתה מצד אחד בחור ישיבה לכל דבר, ומצד שני כל החברים שלך התחתנו והקימו בית, ואתה נשארת בודד, הוא מצב לא נעים בכלל. "בחור מבוגר קם בבוקר סתם, ללא מטרה, וללא חשק" מסביר שלוימי בכאב.
המשגיחים בישיבות שמעוניינים לקיים את סדרי הישיבה כסדרה, נאלצים להתמודד עם קשייו של הבחור המזדקן, ובדרך כלל מעדיפים להתעלם, וגרוע מכך, לעיתים הם מסבירים לבחור בצורה עדינה שהוא מפריע לבחורים הצעירים, ושההתנהגות שלו מפריעה לדור הצעיר בישיבה.
יחס זה, גורם לבחור החסידי המבוגר להרגיש סרח עודף של ממש, כי אתה לא נצרך בשום מקום, לא בישיבה, לא בבית, ולא בחיי החברה, מסיים שלוימי את התיאור.
יוסי, בן 26, שמשתייך לאחת הקהילות הירושלמיות, ולומד בכולל 'עמלים בתורה' מסביר גם הוא בשיחה כואבת את המצב עמו מתמודד בחור חסידי מבוגר.
לדבריו, הקושי מתחלק לשתיים. הקושי הראשון הוא קושי יומיומי שמורגש בעיקר בשבתות וחגים, אז רואים חברים ובני משפחה שמגיעים הביתה עם האישה והילדים, ופעמים רבות מדובר בבני משפחה שעקפו אותך בתור על מנת להקים בית בישראל, דבר שגורם לך להרגיש פתאום את פרק הזמן שעבר, ואת המצב בו אתה נמצא תקוע..
הקושי הנוסף היא הבדידות, שבה גם בחור מבוגר שיש לו חברה, ויושב שעות רבות ומבלה עם חברים, עדיין את אף אחד לא מעניין מתי הוא הולך לישון, ומתי הוא קם, ולדברי יוסי, כל אחד זקוק בסופו של דבר להתעניינות כלשהי בחיי היום יום.
אפרים, בחור בן 24, בוגר כמה ישיבות גדולות שנמצא היום בשוק העבודה מסביר בשיחה עם 'כיכר השבת', כי הוא נאלץ בסופו של דבר לעזוב את ספסלי הישיבה, לאחר שניסה למצוא מסגרת שתתאים לו, זאת אחרי שרוב חבריו התחתנו והוא נשאר בודד, ולאחר שלא הצליח, החליט למצוא לעצמו תעסוקה.
"כמוני יש עוד מאות בחורים שמחפשים תעסוקה, וחלקם אף מגיעים אפילו לפריקת עול, ולהידרדרות רוחנית גדולה, ומדובר בנשמות טובות שכל חטאם הוא שאין כמעט מסגרות שיודעות לטפל בבחור החסידי המתמודד".
בפרקים הבאים: המסגרות הייעודיות לבחור החסידי המתבגר, והצצה לנושרים שעזבו את עולם הישיבות ולהסבר לאחוזי הגירושים הגבוהים בקרב החסידים שהתחתנו בגיל מבוגר.
הצגת כל התגובות