סאדיגורה לבית המשפט: "למנוע השתלטות הרה"צ מש"י"

(צילום: שלומי טריכטר)

הסכסוך בסאדיגורה לשיא חדש: לאחר שהפניות מבית הדין לא נענו, חסידי סאדיגורה החברים בעמותת 'מוסדות חסידות סאדיגורה בירושלים' הגישו אתמול לביהמ"ש בקשה למנות כונס נכסים שישמור על נכסי העמותה וימנע מחטפים, וזאת לאחר שורת צעדי השתלטות של הרה"צ מש"י פרידמן ואנשיו על נכסי וכספי העמותה שלא כדין, כך לדבריהם כפי שעולה מהבקשה שהוגשה לביהמ"ש.

בין הטענות שמונים החסידים בכתב הבקשה: השתלטות על העמותה ונכסיה שלא כדין תוך הדרת רגלי חסידי סאדיגורה מבנייני המוסדות בירושלים; הימנעות מתשלום לאברכי הכולל שפעל במקום תוך שימוש ללא סמכות בכספי העמותה שלא למטרות העמותה, אי תשלום הלוואות לבנק ועוד שלל טענות אליהן צורפו צילומים והוכחות רבות.

לפי הבקשה, כונס הנכסים "יחזיק בנכסי העמותה וכספיה על מנת לאפשר שימוש בהם לכל חברי הקהילה החפצים בכך, בהתאם למצב שנהג עד לפרוץ הסכסוך בעקבות פטירת האדמו"ר זצ"ל". הפנייה הדרמטית של סאדיגורה לביהמ"ש באה לאחר שחלפו למעלה משבועיים מאז הוראת בית הדין בני ברק, אליו הצטרפו גדולי הדיינים שקבעו כי יש לדון בנושא הצוואה בסאדיגורה אך ורק בזבל"א, וההנחיה ההלכתית כי אם אנשי הרב מש"י פרידמן לא יסכימו לכך מותר יהיה לפנות לבית משפט.

אין זו הפעם הראשונה שהתיק נדון בביהמ"ש. בי"ח בתשרי הוציא ביהמ"ש צו מניעה האוסר על הרב מש"י ואנשיו לבצע שינויים בעמותה, וזאת לאחר שביה"ד מיסודו של הגר"נ קרליץ זצ"ל התיר את הפנייה לערכאות וכתב כי "לאחר שהרה"צ ר' מרדכי שלו' יוסף פרידמן שליט"א ואנשיו עברו על צו המניעה שהוציא ביה"ד וקידמו מהלכים בנוגע לנכסי עמותת מוסדות חסידי סאדיגורה ירושלים, נתן ביה"ד רשות לתובעים לפנות לכל מקום שימצאו לנכון כדי למנוע ולעכב את פעולות הנתבעים". אולם כעת, טוענים חברי העמותה מסאדיגורה, כי צו המניעה הופר ודורשים מינוי כונס נכסים.

"עניינה של בקשה זו", כותבים הם, "בהמשך ביצוע שורה של מעשי השתלטות בוטים ופסולים של המשיבים ועושי דבריהם, על נכסי העמותה וכספיה, בריקון כספי העמותה במחשכים וניצול כספיה ונכסיה שלא כדין ולצרכים פרטיים של המשיבים; בביצוע מעשי השתלטות חד צדדית על מתקני העמותה והדרת רגליהם של המבקשים וקהל החסידים; בסירוב לכנס ישיבות ועד וסירוב מתן דין וחשבון למבקשים על ההתנהלות הכספית בעמותה בפרט נוכח גילוי אי סדרים כספיים בחשבונותיה הבנקאים; כפי שנצביע להלן, על מנת להסתיר את מעשיהם הפסולים המשיבים העלימו מסמכים מהותיים של העמותה מתוך משרדיה ומסרבים למסור למבקשים העתקם מזה חודשים".

המבקשים מצטטים את צוואת הרבי מסאדיגורה זצ"ל בה כתב: "בני ממלא מקומי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א בתוקף ההנהגה יעמוד גם בראש כל המוסדות שבכל אתר ואתר, שנושאים את השם 'סאדיגורה' או 'רוז'ין סאדיגורה' וכו' הכל יהיה תחת הנהגתו ומשמרתו כולל כל ענייני המינויים".

"המשיב 2", נטען בבקשה, כאשר הכוונה אל הרה"צ מש"י פרידמן, בנו הגדול של האדמו"ר זצוק"ל, "מיאן ועודנו ממאן להשלים עם האמור בצוואה, כאשר אחיו הצעיר ממנו קיבל למעשה את 'הבכורה' בכל הנוגע למוסדות החסידות כולם, ובירושלים בכלל זה". הם מדגישים כי "מאבק זה אינו צריך להיות מוכרע בהליך זה, אולם הוא הסיבה והמניע לכל המחלוקת דנן; חוסר רצונו של המשיב 2 להשלים עם צוואת אביו האדמו"ר זצ"ל, תוך יצירת קרע במשפחה ובחסידות כולה, והגם שחלק מן הפעולות המתוארות לעיל בוצעו ע"י המשיב 2 עוד בהיות אביו בחיים, הרי שהם היו בבחינת הכשרת הקרקע לניסיון ההשתלטות שלא כדין על העמותה".

עוד נטען בבקשה שהוגשה לביהמ"ש כי צירפו לעמותה שלא כדין בעלי זכויות חתימה, ואף העלימו את כל המסמכים והפרוטוקולים ממשרדי העמותה לביתו הפרטי של 'משיב 3', שמחה מרגליות, מחסידי הרב מש"י. בקשותיהם של חברי העמותה האחרים הנאמנים לחסידות סאדיגורה ולצוואה של הרבי, לקבל פרוטוקולים - לא נענו.

אם לא די בכך, מפורט במסמך הארוך שהוגש לבית המשפט, כי אנשי הרב מש"י שכרו את עו"ד עמירם בוגט כעו"ד פרטי, אך שילמו לו 17,000 ש"ח מכספי העמותה ומבלי ליידע את הועד; כמו כן משכו מחשבון העמותה סכומים גדולים לצרכים פרטיים, תשלומי משכורות ועוד, מבלי לדווח לחברי הועד כפי שנדרש בחוק. בנספחים שצורפו לבקשה הוצגו תצלומי השיקים והוכחות נוספות.

במקביל לכך, נטען בפנייה לבית המשפט כי אברכי הכולל המזוהים עם חסידות סאדיגורה, הפסיקו לקבל את המלגה הקבועה ללא שהוחלט על כך באסיפת הועד, ולטענתם, "מתוך כוונה ברורה להתנכל למי שאינו תומך בפרידמאן, המכנה את עצמו "האדמו"ר מסדיגורה – ירושלים". מנגד, כולל אחר המזוהה עם הרה"צ מש"י, החל לקבל כסף מחשבון העמותה, ושוב, מבלי לדווח לועד.

עוד הם מתרעמים כי הכנסות העמותה הוקטנו משמעותית בשל האדמו"רות, שכן חדרי השטיבלך, בהם היו מידי יום מספר מניינים שהניבו הכנסות לעמותה, הפכו לחדרים אישיים של הרב מש"י, ובמקום מתקיים מניין אחד בלבד. "לכך יש להוסיף כי פרידמן השתלט על מוסדות העמותה וייחד את נכסיה לטובת שימוש תומכיו בלבד תוך שסגר דלתותיה בפני רוב הקהילה. זוהי הורתה ולידתה של הבקשה בעניין החלפת המנעולים באופן ביריוני וחד צדדי".

עוד הם טוענים כי חברים בעמותה או מי מטעמם החליטו להפסיק לשלם מידי חודש את החזר ההלוואה שהעמותה לקחה מבנק פאג"י, בסכום העומד כיום על כשני מיליון ש"ח, "כדי להפעיל לחץ על המבקשים". יודגש כי המבקשים ערבים לאותן הלוואות ולטענת המבקשים הפסקת התשלום באה להפעיל לחץ.

לכן, מבקשים עורכי הדין יורי נחושתן ושירלי אבנר מבית המשפט "לקבוע דיון דחוף בבקשה זו ולזמן אליו את הצדדים להליך לצורך דיון והכרעה בבקשה מהותית ודחופה זו", ולמנות כונס נכסים כדי למנוע את המשך השימוש בנכסי וכספי העמותה. עם זאת, יש לציין, כי אין בפניה לביהמ"ש דרישה לקבוע למי שייכים הנכסים, כי אם להעניק סעדים שימנעו שינויים חד צדדים על ידי האדמו"ר הרב מש"י ואנשיו.

תגובות

ממשרד עו"ד מיכל רוזנבוים שמייצג את צד סדיגורה ירושלים בתביעה המדוברת נמסר בתגובה: "מדובר בבקשה שהוגשה כחלק מתביעה שהוגשה על ידי מספר חברי עמותה. במסגרת התביעה המנוהלת כיום הוגש על ידי מרשינו כתב הגנה המדבר בעד עצמו ועולה ממנו כי כל טענות התובעים הן מוטעות, חסרות בסיס ודינן להידחות. מרשינו יגיבו לכלל הטענות העולות מהבקשה במסגרת תשובתם לבית המשפט ואנו בטוחים כי בית המשפט ידחה את הבקשה".

מחצר הקודש סדיגורה ירושלים נמסר: "כתב התביעה התקבל היום, לא ניגרר לשיח הרדוד והמשמיץ ולא ננהל הליכים שעל פי דברי הרב נוסבוים אמורים להיות נידונים בבי"ד דרכי תורה. באמצעי התקשורת. התגובה תוגש לבית המשפט, ע"י עורכי הדין. מי שבטוח בצדקת טיעוניו לא רץ להעביר כל תביעה לאמצעי התקשורת".

עו"ד דורון לנגה ב"כ העמותה מסר בתגובה: "הח"מ מייצג את העמותה. על כן אין לח"מ כוונה להתערב במחלוקת בין שני פלגים, המצויים כנראה בחסידות וודאי בעמותה ובועד המנהל שלה. הגיעה אלי הבקשה למינוי כונס נכסים שהגיש אחד הצדדים. העמותה תתנגד לבקשה, הן בגלל תוכנה, הן בגלל הדרך בה הוגשה וודאי כיוון שינתנו תשובות הולמות לטענות העולות בבקשה".

"נראה כי הבקשה כפי שהוגשה באה לנסות ולעקוף הסכמה שהושגה על ידי הח"מ כב"כ העמותה והוגשה לבית המשפט, ומטרתה - השארת הסטטוס קוו בעמותה עד לברור המחלוקות בין הצדדים. יש להצר על כך שההליך כפי הבקשות המוגשות בו, פוגע בעמותה ובהתנהלותה וזאת עוד טרם החל ברור טענות הצדדים".