מה הקשר בין "חג האהבה" - להתבודדות?

יער סנהדריה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

מה הקשר בין חג האהבה להתבודדות?

• תגובה לכתבה של חיים גולדברג - תופעה חדשה – התבודדות ביער סנהדריה

טו' באב היום, ברשת רץ סרטון של אישה אומרת: אני לא קונה לו כלום ליום האהבה, איזה מתנה אפשר לתת לבן אדם שיש לו אותי, אקמול אולי? חזק!

אתה מסוגל 3 דקות להתנתק מכל ה'אמוציות' על הברסלבים המתבודדים? אם כן, קריאה מהנה.

בא נדבר על קשרי האהבה שלך ושלי – לבורא עולם...

חביבין ישראל – שבכל מקום השכינה איתם

"אל תשמחי אויבתי לי – כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי"

במאמר הגאולה אומר הרמח"ל:

"זה הפסוק מודיע סוד בטחון ישראל, ותקוותם שיגאלו גאולה שלימה במהרה בימינו, אמן".

בית המקדש בחרב, ועם ישראל יצא לגלות, אבל, הקב"ה אמר לשכינה הקדושה לצאת עימם, כדי להגן עליהם שם, כמו שכתוב:

"חביבין ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו – שכינה עימהן" (מגילה כט').

אני ישנה – וליבי ער

הרמח"ל במאמרו 'נפשו יצא בדברו' שמתאר את השכינה שהיא בגדר:

'אני ישנה' – כי שורש השכינה "לא זז ממקום כבודו לעולם".

אבל, רק ה'אני' של השכינה 'ישן', כי:

'וליבי ער' - שורש גדול של השכינה 'ער' כי עליו לא נפל 'תרדמת הגלות':

ה'לב' של השכינה הוא - שורש גדול נשאר תמיד ער.

"קול דודי דופק' – 'דופק' ו'פוקד' – אותם אותיות! אומר הרמח"ל:

"כי לא באה הפקידה, רק באור החכמה לבד"... בכח החכמה נעשית הפקידה, וזהו: "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי"...

"משכני אחריך נרוצה" – אני מתחנן אליך...

צמנו בתשעה באב, וחיכינו לשמוע את שופרו של משיח - ולא שמענו, וזה היה קצת מייאש... אבל, הקב"ה חפץ לגאול את ישראל, וממשיך להיות:

"משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים" - הוא מחכה להתעוררות הלב! הקב"ה רוצה שנצעק אליו:

"מושכני אחריה נרוצה, הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך" – אני רוצה אותך, למרות שאני חוטא, תמשוך את ליבי לעבודתך ותורתך...

אני לא יכול לבד - רק אם תעזור לי, אצליח להתגבר על התאוות והחושך של גלות חיי, תכניס אותי לחדרי התורה ואגיל ואשמח בך ובתורתך...

"אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתי השמש" – נראה שאני שחורה, אבל, באמת, אני לא שחורה 'מבטן אימי' רק השתזפתי בשמש, והשיזוף הזה יכול להתלבן, כי ב'פנים' הלב שלי רוצה אותך, אני – קדוש וטהור, רק השאור שבעיסה מעכב...

"שחורה אני ונאוה" – אומר מוהרנ"ת: "שחורה אני במעשי, נאווה אני במעשי רבנו הנורא... וגם במעשי יש הם נאים..." (עלים לתרופה, צ"ו).

מדלג על ההרים – לגאול אותך!

"דגלו עלי אהבה" – אומר הבעל שם טוב הקדוש שאדם שמתפלל קצת בדילוג, בלי לדייק במילות התפילה:

'דילגו' זה 'דילוגו' על אהבה - אני אוהב לשמוע את תפילתו!

הקב"ה שומע תפילה של מי שמתפלל מקירות ליבו, ומושיע אותו, וזה שנאמר:

"הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות" – הקב"ה מוכן:

לדלג על כוחות הטומאה, ולהוציא אותך את כל מי שצועק אליו - לגאולתו הפרטית! וכמובן, גם לגאולת כלל ישראל.

אקמול – להרגיע את הכאב שעשיתי לך היום!

זוכר את האישה שאמרה בחג האהבה:

אני לא קונה לו כלום ליום האהבה... יש לו אותי, אקמול אולי?

הברסלבים מתבודדים בצועקים:

יש לי יום יום חג – האהבה, איתך הקב"ה!

הקב"ה – אני אוהב אותך, כל יום אני בא לדבר איתך ולחזק איתך את קשרי האהבה!

אני יודע כמה אתה מלך רם ונישא, גדול ונורא, ואני – כלום בלעדיך!

נכון, אני אוהב אותך, ועדיין חוטא ועובר על רצונך, אבל, תדע לך - שהלב שלי לא שלם עם חטאי, והוא אף נשבר ממעשי, ואתה יודע:

"אין דבר שלם יותר - מלב שבור".

כל יום אני בא אליך לפגישה אישית, לספר לך מה עבר עלי היום, וכמה אני רוצה לעבוד אותך, וכמה אני אוהב אותך!

וזה כמו כדור 'אקמול' אני רוצה להרגיע אותך, ולומר לך – לא עזבתי אותך!

"השוכן איתם בתוך טומאתם" – גם בתהום חטאי:

אתה איתי ואני איתך - ולעולם לא נפרד! טאטא! אוהב אותך! טאטא!!!

תעזור לי לא להיכשל... לא יכול בלעדיך...

אלו מילות "ריצוי וחן ופיוס" זה 'הבל הלב'...

"זמרו למי שמנצחים אותו ושמח" – לנצח את הקב"ה???

אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן קכד:

"שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, 'זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ'" (פְּסָחִים קיט).

"כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת, רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל" – כל יום לומר לקב"ה אני שלך:

תמחל לי על חטאי, כי – אני שלך! זה ממש – כדור אקמול!

"וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה" – יש לקב"ה תענוג מהדיבורים הללו, ומזה, שכל יום, האדם בא לדבר איתו - בהתבודדות! ומה הקב"ה עושה עם זה?

"עַל כֵּן שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג".

הקב"ה בכבודו ובעצמו, שולח לאדם את המילים הנכונות, כדי – שינצח אותו!

וממשיך: "כִּי בְּלֹא זֶה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם - לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

"אני לדודי ועלי תשוקתו" – חג האהבה כל יום ממש!

אם תרצה לדבר עם הקב"ה, הוא ישלח לך סיוע מיוחד משמים:

"אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ - שׁוֹלֵחַ וּמַזְמִין לוֹ - דִּבּוּרִים וּטְעָנוֹת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ כַּנַּ"ל".

ואומר על זה רבי נחמן:

"כי מה שמדברים בינו לבין קונו, הוא בחינת: רוח הקודש" (ליקוטי מוהר"ן, קנו').ונענית תפילתו...

כחיות הנוהמות ביער – לילות שלמים...

כל המתבודדים ביער, עושים את עצת רבם שאמר:

"ההתבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל" (ליקו"מ תנינא, ק').

ההתבודדות היא דרך ישנה, שרבי נחמן חידש אותה לחסידיו, ואמר:

"רק תנו לי את ליבכם, ואוליך אתכם דרך חדשה..."

הכנתי מאמר תגובה המוכיח שההתבודדות היתה מעלה, מאברהם אבינו עד גדולי הדור הליטאים, וכמובן החסידים, אבל, הדברים המפורסמים שלא צריכים להוכיח שום הוכחה.

אומר הרמח"ל במאמר הגאולה:

"ותדע, כי כל העולה, בשירה הוא עולה"!

בזמן הגאולה, תהיה עליה גדולה – בשירה ושמחה:

פרגנו להם להמשיך לשיר לרקוד להתבודד:

וכל יום לחגוג את חג האהבה עם הקב"ה.

הם לדודם – ועליהם תשוקתו.

כל אחד יעבוד את הקב"ה בדרך רבותיו:

"ברכנו אבינו כולנו כאחד".

ביחד – נביא את הגאולה, במהרה אמן!