יצירתו של החזן ששר "אופרה עם ציצית"

את ברכת החודש הנאמרת דווקא ב"שבת מברכים", תיקנו לפני כ 1,660 שנה. בתקופה שלוח שנה לא היה זמין וציבור המתפללים לא נהג לפקוד את בתי הכנסת בימות החול בגלל טרדות היום, תיקנו להכריז על החודש הקרב בשבת, יום בו כולם היו באים לבית הכנסת.

את תפילת "יהי רצון" שחיבר האמורא "רב", אנו מוצאים במסכת ברכות דף ט"ז עמוד ב'. את האזכור הראשון להימצאותה בברכת החודש, אנו מוצאים ב"מחזור ויטרי" שנדפס לפני 813 שנה.

החזן ראובן ריצ'ארד טאקר שמחר נציין 46 שנים לפטירתו, נהג לבצע כמה ורסיות של "יהי רצון" בשבתות מברכים, אחת מהן היא יצירתו של הרמן ווהל.

טאקר, חזן וטנור אופראי מהגדולים שידענו. ניחן בקול טנור חם ומצלצל, טכניקה משובחת ודיקציה מושלמת. כל אלו עזרו לו להגיע לתפקידו הרם כטנור הראשי בבית האופרה הנחשב ביותר בעולם ״המטרופוליטן אופרה״ בניו יורק, שם זכה לשחק ב 30 תפקידים שונים וב 724 הופעות.

כל זאת לא מנעו ממנו את אהבתו הגדולה לחזנות ועל אף העומס הגדול בבית האופרה, הוא לא זנח את בית הכנסת והמשיך לעבור לפני התיבה בימים הנוראים.

יכולותיו הנפלאות כחזן, תרמו תרומה מיוחדת וערך מוסף ליצירות האופראיות שביצע.

בקונצרט ההצדעה לטאקר שקיימנו בשנת 1996, ביקש אבא מהחזן אלברטו מזרחי לבצע את היצירה ההיא עם התוספות של החזן משה קוסביצקי, כפי שביצע בתפילותיו הוא.

אלברטו - כריזמטי, בעל קול אדיר ופה של זהב. הוא בין החזנים המעטים שמכיר לעומק את אומנות החזנות כמו גם את הרפרטואר הקלאסי.

החזן יוסף מירסקי שהיה מורו הראשון של טאקר לחזנות, סיפר שלאחר הופעת הבכורה של טאקר באופרה "ריגולטו", הוא ניגש אליו לחדר ההלבשה על מנת להחמיא לו, בין השאר על הביצוע המרהיב לאריה "לה דונה א מובילה".

בעודו פושט את בגדי השחקן, הוא שם לב לציצית שעל גופו ושאל בתמיהה: "רובי (שם חיבה), תלבושת של אופרה עם ציצית ??" טאקר הסתכל לו בעיניים במבט גאה ואמר: "איני מתבייש ביהדותי! ".

יהי זכרו ברוך !