שוואקי והלפגוט מרגשים ביחד: והיא שעמדה

"הקב"ה מצילנו מידם"

בשבוע הבא נסב כולנו בע"ה סביב שולחן הסדר ונקרא את ההגדה.

ההגדה כפי שנתגבשה במהלך הדורות, הינה סדר ברכות ותפילות וגם מדרש חכמים.

האבודרהם כותב, כי קביעת הנוסח שלפנינו נעשתה אחרי תקופת אביי ורבא, שחיו בשנות ה-300 לספה"נ. בתחילה היו שני נוסחים, ומהם הרכיבו נוסח שלישי - זה שבידינו.

בימי האמוראים, היה קיים כבר סדר מגובש של הגדת הפסח. ספר זה, שנקרא מתחילתו ועד סופו – בעל פה ולא מן הכתב, הסתיים בהלל. לספר קראו "הגדה".

הרבי מליובאוויטש זצ"ל בחיבורו על ההגדה קובע, שהקטעים בארמית החלו להיכתב רק לאחר חורבן הבית השני, זאת בעקבות 'עמי הארץ' הרבים שלא ידעו לשון הקודש. נוסח ההגדה הראשון שכתוב באופן המוכר לנו – הוא הנוסח של רב עמרם גאון ואחרי תקופת הגאונים "טיפלו" בהגדה, רש"י והאסכולה שלו.

מתקופת המצאת הדפוס, אין ספר בספרות היהודית שזכה למהדורות רבות יותר מההגדה.

בשנת 2008 הגיח מקיסריה, לחנו החדש של יונתן רזאל ל "והיא שעמדה" מתוך ההגדה. הדואט של רזאל ויעקב שוואקי, הצליח במה שלא הצליחו עשרות מלחינים קודם לכן, שכתבו גם הם לחנים ל "והיא שעמדה". השיר זכה תוך זמן קצר לעשרות גרסאות שונות, הצליח לגרוף תארים כמו "שיר השנה" ו"שיר העשור" ומעל הכל - הצליח לחדור ולרגש את המסובים הקוראים את ההגדה, בעולם כולו.

בקונצרט הגאלה שקיימנו ב 2010 עם יצחק מאיר הלפגוט ויעקב שוואקי, לא יכולנו לוותר על הזדמנות לבצע גרסה משלנו ללהיט הנפלא הזה. אל הסולנים הצטרפו מקהלות "יובל" ו"זמרתיה" ואיתם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

רזאל נהג לספר שהשיר הולחן למעשה עוד בשנת 2004 כאשר המילים "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" הם אלו שהביאו אותו לשבת ליד הפסנתר. "עוד כילד הרגשתי שהמילים הללו לא מודגשות מספיק בלחן העממי ולכן החלטתי להביא את גרסתי שלי"