התקף לב או אוטם שריר הלב, מגדולי הקטלנים בעולם - ומקבל את המקום הראשון המפוקפק. לכן אסור, פשוט אסור, להסס לפנות מייד לעזרה רפואית במקרה שחשים בתסמינים.
אבל בעוד הציבור מכיר לרוב את התקף הלב ותסמיניו, אירוע לב יכולים להגיע בצורות שונות.
מהם גורמי הסיכון? האם ישנה דרך להימנע? קשור לגנטיקה? ואחת ולתמיד: האם ישנם הבדלים בין גברים לנשים? כל השאלות והתשובות עם ד"ר ירון אלמגור, מנהל מחלקת קרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי שערי צדק.
מחלות לב - רקע כללי
ראשית הכלל הפשוט ביותר הוא: אין עשן בלי אש - הגוף שולח אזהרות. ישנם גורמי סיכון שבעקבותיהם העורקים של הלב נסתמים על ידי שומנים. כמו סוכרת, כולסטרול, יתר לחץ דם, ועישון שפוגע גם בצעירים.
הגנטיקה אינה קשורה למחלת לב עצמה, אלא לגורמי הסיכון. כך לגבי מצב השומנים בדם והיחס בין כולסטרול טוב לרע בגוף. לכן דיאטה ופעילות גופנית יכולים לאזן את השומנים ובכך להפחית את הסיכויים.
הגנטיקה גם משפיעה על סוכרת, שגם היא מגורמי הסיכון שיכולים להביא לידי אירועי לב. לכן התזונה היא מרכיב חשוב באורח החיים שמונע מחלות לב.
לא צריכים לוותר על כל תענוגות החיים ולבצע שינויים קיצוניים: אם אתם לא מעשנים, מנהלים אורח חיים בריא המשלב תזונה נכונה ופעילות גופנית, הרי שאתם בדרך הנכונה. גם שתיית יין בצורה מאוזנת טובה ללב, היין משמח לבב אנוש.
האם הגיל משחק תפקיד? והמגדר?
נשים מוגנות בעיקר בגיל הפוריות - ההורמונים מגינים מפני מחלות לב, ועל כן כל עוד האישה פורייה היא מוגנת יתר. כמובן כל עוד לא נמצאים אצלה גורמי סיכון חריפים כמו סוכרת או עישון כבד.
אצל צעירים יכולים להתרחש אירועי לב בגלל העישון שמתחיל מגיל מוקדם והוא אחד מגורמי הסיכון לאירועי לב. עד גיל 55, גברים הינם בקבוצת סיכון גבוהה יותר מאשר נשים (שנמצאות עדיין בגיל הפוריות), ולאחר מכן היחסים ביניהם מתאזנים והם באותה רמת סיכון.
התקף לב בעצם אומר שהעורק נסתם לחלוטין וישנו נזק לשריר הלב. אירוע לב משמעותו שישנה סתימה קשה ומגיע פחות דם לאיזור, וזה איתות של הלב שמשהו מאד לא בסדר. עדיין אין צלקת והלב עוד לא נפגע.
בשני המקרים צריכים להגיע מייד למיון כי כל אירוע לב יכול להביא לידי התקף לב. אבל בעוד התסמינים להתקף לב מוחשים וידועים, התסמינים לאירוע לב אינם ידועים בהכרח לכלל הציבור.
גם כאבי שיניים יכולים להזהיר על אירוע לב
התסמינים יכולים להיות מתעתעים. אם ישנו התקף לב בצורה השכיחה שלו, אנחנו מכירים שצריך להיות כאב ממושך בחזה, הקרנה לידיים, שמלווים בהזעה ובבחילות ועוד.
לעומת זאת, באירוע לב אנחנו נרגיש כאבים או לחצים בחזה במאמץ. זה לא אומר שישנו התקף לב, אלא שיכולה להיות סתימה באחד העורקים בלב. הכאבים בהם נחוש הם "לא לפי הספר", כאשר נהיה במאמץ ונרגיש כאבים למשל בלסת או בכתף גם בלא חבלה. כאבים אחרים ממה שאנו רגילים. במקרים כאלה יש לפנות לעזרה ראשונה.
חשוב לציין שגם בהתקף לב הסימנים יכולים להיות שלא על פי הספר, וגם כאב שיניים, למשל, יכול לסמן להתקף לב. לכן בכל מצב של כאב לא-רגיל, יש לבדוק במיידי.
אפשר לסכם שאם נרגיש "תעוקת חזה" - כאבים קלים בחזה בזמן מאמץ, תמיד כדאי לפנות לרופא לבדיקה.
אם כבר בדיקות, ישנן בדיקות שגרתיות שניתן לעשות כדי לדעת איפה אנחנו עומדים ואם אנחנו בסכנה לאירוע לב. ישנו מבחן מאמץ, וכן בדיקות דם לגילוי שומנים דם - שם ניתן לבדוק אם ישנו חשד או בעייה.
אל תקחו ללב
השאלה המתבקשת היא: האם גם לחץ נפשי משפיע על בעיות בלב? מה שנקרא "לקחת ללב"? לפי ד"ר אלמגור, אפשר לראות שבמדינת ישראל, עם כל הלחץ שחווים האנשים, עדיין תוחלת החיים גבוהה. לכן אין כל-כך קשר בין לחץ לחיים למחלת לב.
אולם, יש להגיד בזהירות, שיכול להיות קשר עקיף שהלחץ היום-יומי משפיע על גורמי הסיכון: אכילת יתר, עישון וכדו' בעקבות לחצים, וגורמי הסיכון הם אלה שמשפיעים על מחלות הלב.
קרדיולוגיה התערבותית
השינויים בכל הליך הטיפול במחלות הלב - הקרדיולוגיה - השתנה פלאים בשנים האחרונות. בעבר, אדם שעבר התקף לב היה מתאשפז בטיפול נמרץ והיה נשאר כך במשך שבוע עד שיעבור. לא להאמין אבל כך היה המצב לפני 20 שנה.
כיום, נכנסים היישר מטיפול נמרץ לחדר צנתורים כדי לפתוח את העורק. התהליך הזה נקרא "התערבותי" שכן יש בזה פן אקטיבי בטיפול - כניסה לזרם הדם, ולכן ישנה מחלקה במרכז הרפואי שנקראת "קרדיולוגיה התערבותית" בהנהגתו של ד"ר אלמגור.
המקרה הקיצון בתהליך הוא התקף הלב, אבל תהליך הצנתור גם משמש לטיפול לשלבים מקדימים, גם כאשר אין חסימות מלאות. המצנתר פותח את העורק ואז הסימנים של תעוקת הלב יורדת, וכך גם הסכנה מפני התקף לב.
ההתערבות אינה רק בעורקי הלב, אלא בכל חלקיו. כדי לסבר את האוזן: הלב מורכב משריר, מסתמים וצינורות דם - העורקים.
שערי צדק הראשונים בארץ, ובכלל בעולם בכל הקשור לטיפול התערבותי בלב. כך למשל, ד"ר אלמגור היה הראשון בארץ (כבר בשנת 1994) להביא את השימוש בסטנסטים - מעין רשתות ששמים בתוך העורקים. כך גם כל החידושים בתחום הלב נעשו בשערי הצדק.
דרכו של ד"ר אלמגור בהובלת התחום השפיעה רבות על השיפורים שנעשו בשאר בית החולים, כאשר שערי צדק הפיץ את היכולות המתקדמות שרחש בארץ ובחו"ל.
אם בעבר כדי לטפל במחלות לב היו מבצעים ניתוח לב על כלל רבדיו: פתיחת החזה והשתקת הלב, ומאליו סיבוכים לא פשוטים גם בלב וגם במוח, היום הצנתור נעשה כאשר החולה בהכרה מלאה - בלי הרדמה.
החידושים המשוכללים הביאו כפשוטו להארכת החיים. כך למשל, טיפול במסתם האורטאלי הראשי (ששערי הצדק היו הראשונים להשתתמש בצנתור כבר בשנת 2008) שסיבוך בו נחשב כ-"מחלה של מבוגרים", היום ניתן לטפל גם בבני 80 ולהביא להם את מתנת החיים היקרה מפז. החולה המבוגר עד כה שטופל אצל ד"ר אלמגור היה בן 99, והוא עדיין בחיים.
כמובן שמי שהגיע לגיל 80-90 בלא בעיות בלב עד כה אלא רק במסתם האורטאלי, סימן שהוא מנהל אורח חיים בריא למופת ובעל גנטיקה טובה. לעומת בעיות בעורקי הלב שלרוב פוגעות בגילאים צעירים הרבה יותר: 50-70.
דרך חיים נכונה
בסוף בסוף, מה צריך לעשות? ד"ר אלמגור מוסר את הכלל שלו: מניעה היא הדבר הכי חשוב, דרך חיים. לא הרבה יודעים שדיאטה בלטינית פירושה "דרך חיים" - לא ירידה במשקל. הרמב"ם כבר כתב על כך לפני מאות שנים. אנחנו צריכים פשוט להיצמד לחוקים הנכונים.
כדי ללכת בדרך החיים, ישנם גורמים שניתן להיפטר מהם כאן ועכשיו כמו עישון. שמירה על אורח חיים בריא מובילה לחיים ארוכים יותר.
בימינו, בעקבות החידושים בתחום אפשר לטפל בהרבה דברים שבעבר לא היה ניתן, אפשר ממש להציל חיים של אנשים. במיוחד הפיתוחים של תיקונים והחלפות של מסתמים בלב. אבל זה לא אומר שכדאי להגיע למצב שדורש טיפול.
שמירה על אורח חיים בריא ומניעת גורמי הסיכון מצילים חיים ממש.