לא מפתיע במיוחד אבל יחסית לשאר מדינות ה-OECD היקף הזכויות שניתנות בישראל לקשישים סיעודיים הוא מהנמוכים ביותר.
על פי הנתונים, ישראל היא בין המדינות הבודדות שכלל לא מעניקות סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם תלות נמוכה, שעל פי הגדרות מקצועיות אמורים לקבל סיוע של שש שעות וחצי בשבוע (באנגליה, כך למשל, הקשישים הסיעודיים אמנם לא מקבלים עזרה פיזית, אך כן מקבלים מענק סיוע כספי).
ישראל היא מן המדינות הבודדות שבהן מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים במדינות ה-OECD וכוללות מבחני נכסים של הקשישים הסיעודיים. כדי לבדוק את זכאות הקשיש הישראלי לקבלת סיוע, המדינה נוהגת לבדוק לא רק את נכסיו והכנסותיו של הקשיש עצמו אלא גם של ילדיו ובני משפחתו ובעצם מטילה עליהם למעשה את עלויות הסיוע.
על פי הדו"ח, שמתפרסם היום (ב'), אחוז הקשישים הסיעודיים בישראל הוא הגבוה ב-OECD ועומד על למעלה מ-20%. אחרי ישראל ממוקמות שוויץ, הולנד, ניו זילנד ונורווגיה. בתחתית הרשימה – פורטוגל ואסטוניה.
הדו"ח בוחן עוד איזה אחוז מהכיסוי נותנת המדינה לקשישים הסיעודיים בקהילה לפי רמות תלות שונות. ברמת התלות הנמוכה לא ניתנות זכויות ציבוריות לקשישים הסיעודיים בישראל. מתוך כלל המדינות המפותחות, רק בארה"ב, קרואטיה וצ'כיה המצב דומה.
ברמת התלות הבינונית ישראל נמצאת גם כן בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי עם כיסוי שמספק כ-45% בלבד מצורכי הקשיש כשהשאר נופל על כתפי משפחתו. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי מגיע גם הוא לכ-45% מהצורך, אך אחוז זה נמוך מרוב מדינות ה-OECD. המדינות שנותנות את הכיסוי הגבוה ביותר בכל רמות התלות הן הולנד, אירלנד ושוודיה.
עוד עולה מהנתונים כי לעומת זאת האשפוז הסיעודי הציבורי בישראל הוא מן המקיפים במדינות ה-OECD – ומממן כמעט 80% מעלות האשפוז הסיעודי, יותר מאשר בבלגיה, באיסלנד, בקוריאה, בצרפת וביפן.
לעומת זאת, ניתן לראות כי האוכלוסיות החלשות בישראל נדרשות להוציא את שיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב-OECD עבור טיפולים וסיוע סיעודי בקהילה. אחרי ישראל ממוקמות קרואטיה, צרפת וארצות הברית.
"נתוני ה-OECD מצביעים גם הם על הצורך ביישום מיידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי אותה גיבשנו במשרד הבריאות", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן על ממצאי הדו"ח.
"זהו צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הבירוקרטיה".
לדבריו, חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הופך לפצצת זמן. "אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא ולהביא ליישום מידי של הרפורמה לטובת אזרחי ישראל", אמר ליצמן.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת כוח אדם איכותי למערכת ייתן מענה. הציבור הישראלי מצפה מאתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר שתחסוך לו הרבה הוצאות פרטיות - וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות.
"האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית, רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציביים באוצר, אמיר לוי, ובראשותי, מחויבת לתת מענה לצרכים הללו".