בית המשפט חייב אם לחסן את בנה הקטן

(צילום: שאטרסטוק)

בית המשפט לענייני משפחה בתל־אביב, החליט להתערב בסכסוך בין הורים שנפרדו בנוגע לחיסון ילדיהם וקבע כי אם שסירבה לחסן את בנה תחויב לחסנו — כבקשת האב.

בהחלטה, שפורסמה ב-ynet, קבעה השופטת ורד שביט פינקלשטיין, על פי חוות דעת רפואית שהוגשה בפניה, כי חיסוני השגרה שניתנים בישראל בטוחים, נחוצים ויעילים והסיבוכים סביבם נדירים מאד.

לפי בית המשפט, האופן שבו הציגה האם את נזקי החיסונים, בהתבסס על נתונים המופיעים באתר "חסון", שגוי, מטעה ומסולף. עוד נקבע כי הגישה שלפיה החלטת הורים לא לחסן את ילדיהם, מעבר לסיכון לילדים עצמם, טומנת בחובה גם סיכונים לבריאות הציבור שכן אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה נמצאים בסיכון בשל כך.

הוריו של הילד נפרדו כבר במהלך ההיריון, וכיום מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים שבמרכזם ניצב הילד. אחת המחלוקות הרגישות ביותר בין בני הזוג לשעבר הייתה שאלת חיסון הילד, והדיון נערך במהלך הפגרה של בתי־המשפט בעקבות פנייה דחופה של האב, לאחר שההתדיינות המשפטית נמשכה יותר משנה והילד, כמעט בן 3, אמור להתחיל ללכת לגן בעוד שבועיים.

האב, המיוצג על ידי עו"ד יעקב קצין ממשרד גדעון קורן, ביקש לחייב את האם לחסן את בנם, על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי שבית המשפט מינה והמלצות משרד הבריאות. האב טען כי אינו מוכן להעמיד את בנו בסיכון.

מנגד טענה האם, כי במדינת ישראל אין חובה על הורים לחסן את ילדיהם, ולכן עמדתה האידיאולוגית בדבר אי־חיסון בנה לגיטימית ולנגד עיניה מונחת טובתו בלבד. לדברי האם ישנה טענה שחברות התרופות המייצרות את החיסונים מונעות משיקולים כלכליים, וכי כי אי־מתן החיסונים עד כה הביא לכך שחיסונים שגרתיים מסוימים כבר אינם נחוצים.

בחוות הדעת שכתב, קבע פרופ' יונה אמיתי, שמונה על ידי בית המשפט, כי חיסונים נחשבים לטכנולוגיה הרפואית הנפוצה והבטוחה בעולם. וכי חיסוני השגרה לילדים בישראל הביאו לירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מ־15 מחלות זיהומיות שונות. "הורה שרוצה לגדל ילדים בגישה הספרטנית של 'מה שלא מחסל — מחשל' לוקח סיכון לא סביר ולא מוסרי לילדיו", כתב פרופ' אמיתי.

בית המשפט שקיבל את חוות הדעת קבע כי הילד יקבל את כל החיסונים לפי הנחיית משרד הבריאות, למעט שני חיסונים שהמומחה העיד כי נוכח גילו של הילד כבר אין צורך בהם.

מתנגדי החיסונים טוענים במקומות רבים ברשת כי החיסונים מסוכנים לבריאות וכי מדובר ב"תכסיס" של חברות התרופות אך בפועל ההוכחות שלהם חלשות במיוחד ואינן עומדות בשום מבחן מציאותי, לוגי או מדעי.