אל הבניין המפואר ורחב הידיים של ארגון "יד שרה" בירושלים נכנסו בשעת ערב שתי נשים, ופנו לקומה החמישית, לעבר המרכז לטיפול במשפחה, שם נפתחת קבוצה טיפולית לנשים שחוו אלימות במשפחה, בהתרגשות מסויימת ובתקווה גדולה כל אחת צעדה למקומה, יחד עם נשים נוספות שהתקבצו ובאו כדי לעבור תהליך טיפולי ושיקומי. במהלך תקופה ארוכה הן נפגשו מידי שבוע, כל אחת וסיפורה הקשה, ועברו יחד את הדרך עד לסיום.
ד"ר שלומית להמן, מנהלת המרכז מספרת: "במפגש סיום שתי נשים סיכמו את העבודה בקבוצה, אחת מהן אמרה ´הגעתי חי-מת ובמהלך העבודה בקבוצה הפכתי לחי-חי ועשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות לפני 13 שנה, להתגרש. ומאידך, השניה אמרה ´הגעתי לקבוצה כמו אפס, יותר נמוך מסחבת רצפה, היום אני אדם קיים, יש לי חברות, יש לי רצונות, יש לי עמדות, דעות וחלומות, הבעל שלי מטופל במרכז, בחרתי להישאר, ואנחנו מתקדמים ביחסים הבינאישיים´
"שתיהן היו בטיפול באותה קבוצה וכל אחת עשתה את דרכה."
ברחבי הארץ ישנם מרכזים נוספים המטפלים במשפחה החרדית, בשיחה של כיכר השבת עם הסופר חיים ולדר, ממקימי ומנהלי "המרכז לילד ולמשפחה" בבני ברק, אשר עוסק רבות בתחומי החינוך הוא אומר "במסגרת תפקידי אינני מתעסק בנושא של נשים מוכות. אולם חשוב לי להבהיר כמה נקודות בהקשר זה: ראשית, מי שהרביצו לה בפעם הראשונה, בוודאות שתהיה פעם שניה. לכן חשוב להגיב. שנית, גם מי שהרביצו לה עשר שנים ותספר למישהו אחד משמעותי למרביץ, כמו רב או בוס, האלימות תרד באופן מהותי. יש מקרים של אנשים שהרביצו עשרים שנה והגיעו פעם אחת למשטרה בעקבות תלונה של המוכה, ובעקבות כך לא הרביצו יותר לעולם."
המסר החשוב שלו הוא לא לשתוק, לספר, "קודם כל להורים, לעתים זה מספיק, אם לא יש לספר לבוס של הבעל, לחברים, לקהילה, לכל מי שמכיר ואכפת לו." הוא מוסיף ואומר, "האישה צריכה ליידע אותו, אפילו במכתב, שהיא הולכת לספר על כך ולהבהיר לו שהיא לא רוצה ולא יכולה לעמוד בזה יותר, ואם תהיה פעם נוספת היא תספר לאנשים. עשרה אנשים והעניין נפתר, במקרה הקיצוני הולכים לרב כדי שייאשר פניה למשטרה."
אף פעם לא מאוחר לעצור את האלימות
לסיום מדגיש חיים ולדר מנסיונו "חשוב להגיב בפעם הראשונה, אך גם אם חלפו עשרים שנה לא מאוחר לעצור את זה בעצות שנתתי."
המרכז של ´יד שרה´ בירושלים מהווה מרכז אם לכל המרכזים החרדיים. בעשור של פעילות טופלו במקום אלפי פונים. למרבה הפלא, כמחצית מהמטופלים הם גברים, שזה נתון מדהים ביחס למרכזי טיפול אחרים, שם הגברים מהווים כשליש מהמטופלים.
האם החממה של יד שרה מסייעת לאנשים לגשת למקום?
"המיקום במבנה של ´יד שרה´ נותן לאנשים את האפשרות לקבל עזרה בקלות. יש גם מרחבי המתנה שמאפשרים לא להפגש עם אחרים." אך היא מדגישה ואומרת "ברגע שעוברים את הסף, אין תמימות. צריך לסיים את ההסתרה ולהודות ´אני גבר אלים´, או ´אני אישה מוכה´."
במי אתם מטפלים? מהו סוגי הטיפול שאתם מציעים?
"אנו מטפלים בכל הצדדים המעורבים, גברים, נשים וילדים. במקרים מתאימים יינתן גם טיפול זוגי. ישנם טיפולים קבוצתיים: קבוצות בסיס להעצמה ותמיכה לנשים; קבוצות לשליטה בכעסים המיועדת לגברים; קבוצות הורות בצל האלימות; קבוצות פסיכודינמיות, התנהגותיות, או שילוב שלהם.
"יש ביקוש גדול וקבוצות מלאות, למשל קבוצת תעסוקה לנשים חסרות מקצוע, כדי לתת להן העצמה והנגשה לפרנסה, מסייעים להן בכתיבת קורות חיים ובעוד תחומים כדי שיפתחו עצמאות כלכלית, יש קבוצות פסיכודרמה וגם הילדים מגיעים לקבוצות טיפול באמצעות בעלי חיים."
האם גברים חרדים מתקשים יותר מאחרים להיפתח ולהגיע לקבוצת טיפול?
"בכל מקום האלימות מתרחשת בסוד, מציגים מצגת שווא של חיים רגילים. הסוד הוא אוניברסאלי, ישנה ייחודיות שלו במגזר החרדי ואנחנו עמלים על זה. לא דוחקים את התהליך ויש אופציות נוספות עד שלב הבשלות לקבוצה. הגברים יותר העלו את הקושי של החשיפה, אבל עם הזמן, האמון נרכש ולומדים שמתקיים "שמור לי ואשמור לך" כולם מעוניינים לשמור על הסודיות והמקום בעל מוניטין של "שומר סוד".
"לאחר הטיפול, אנו רואים שיפור עצום ואפילו מה שנקרא "חבר מביא חבר", גברים שסיימו קבוצות ושלחו חברים שלהם שידעו שיש אצלם בעיה דומה, כדי שיקבלו טיפול במרכז. זה כבר לא טאבו." היא מוסיפה באופטימיות "יש תקווה במצב, יש המון מה לעשות, אף אחד לא יוצא כמו שהוא נכנס."
מה לגבי נשים מוכות? כיצד הן מתמודדות עם החשיפה לקבוצה?
"חשוב לזכור שאישה שסובלת מאלימות זה לא אות קין, ובעיקר, זה אות כבוד לומר ´אני הולכת לטיפול´. התהליך בדרך כלל מתחיל בטיפול פרטני, וכאשר יש בשלות ממשיכים לקבוצה.
בנוסף עורך המרכז בכל שנה הרצאות למאות נשים לפני ואחרי הנישואים. לדברי הד"ר להמן "אנו נענים לכל גורם שמבקש לשמוע, כאשר הפוקוס שלנו זה מערכת החינוך, רבנים, נשות רבנים, בלניות ומדריכי או מדריכות כלות. אנו מלמדים גם בבתי הספר לאחיות. המוקד זה העלאת הנושא למודעות ונתינת כלים להבין מהי אלימות, מהן הנורות האדומות ולאן לפנות.
"במוסדות החינוך החרדי אין פתיחות כמו בחינוך הדתי ולכן אנחנו לא יכולים להעביר את המידע לתלמידות אלא לחלק מאנשי הצוות."
איך מתמודדים עם תחומים של שאלות הלכתיות?
"יש לנו ועדת רבנים המורכבת מרבנים מכל הזרמים, המפנים משפחות לטיפול. אנו נעזרים בהם בשלוש נקודות עיקריות: בכניסה לטיפול, הם מהווים ´חותמת כשרות´ כיוון שבציבור זה נהוג לגשת לרב. ואם יש צורך נקשר את הרב עם מי ששייך לחוג שלו בוועדה שיביע דעתו על המרכז.
מתייעצים עם רב
"כמו כן, בתחום הפסיקה, כשמתעוררות שאלות הלכתיות, הצוות בודק לפי הרבנים שהאישה הולכת בדרכם. או למשל, היה מטופל שסירב להשתתף בקבוצה בגלל "לשון הרע", פנינו לרב שלו באמצעות רבני הוועדה שהסבירו לו איך הדברים עובדים לפי דעת תורה, ובזכות זה הסרנו את ה´מכשול ההלכתי´ והוא השתלב בקבוצה וקיבל את הטיפול.
"בתפקידים מנהיגיים, אם אנחנו מטפלים בבעל אלים שלומד בכולל, עם ויתור סודיות מצידו, נוכל ליידע את ראש הכולל שלו בטיפול. קשר כזה יוכל מאוד להועיל להצלחת הטיפול ולמערכת המשפחתית."
מה אפשר לומר על התהליך שעוברת החברה החרדית בשנים האחרונות?
"אפשר לומר שחל שינוי משמעותי בעשור האחרון. בשנים הראשונות טיפלנו בנשים יותר מבוגרות שכבר חיתנו את הילדים. היום עיקר המטופלות הן נשים צעירות או כאלו שחוו אלימות בבית הוריהן. יש גם זוגות צעירים בתחילת הדרך וכבר לא מחכים 30 שנה, מודים בבעיה בשלב מוקדם ומוכנים לשינוי.
"ההכרה והזיהוי של הבעיה בתהליך חיובי, יש כבר הד בציבור, ויש גם את הדינמיקה במנהיגות וברחוב. היה אפילו בחור בשידוכים שיצר תחושה של אלימות והרב שלו הפנה אותו לטיפול אצלנו."
האם החברה החרדית הסגורה מהווה מצע נוח יותר לאלימות כזו?
החברה החרדית, מצד אחד, היא חברה ככל החברות, מצד שני מפני שהיא היררכית עם שוליים צרים, היא יכולה להיות ´קולב´ טוב למי שאלימות היא השפה שלו, והוא מאמץ את התחפושת של "מנהיג המשפחה", אבל זו בהחלט לא השפה של החברה החרדית שהיא חברה בעלת מוסר, שמחנכת לקיום מצוות ולאהבת לרעך כמוך." מסיימת ד"ר להמן.
בדרך כלל יש אפשרות לטפל בבעיה, אולם בלית ברירה אחרת, כשכלו כל הקיצין, אישה הסובלת מאלימות חמורה במיוחד פונה למקלט לנשים מוכות. לאן תפנה האישה החרדית? מה עושים עם הילדים? כמה זמן שוהים במקלט ומה עושים לאחר מכן? על נושאים אלו ועוד נרחיב בכתבה הבאה בסדרה.
הצגת כל התגובות