בימים אלה, לבנון עומדת לפני הרכבת ממשלה חדשה וחקירת רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי. אם זה לא מספיק, ישנו גם המשבר בסוריה שמביא לגל טרור מתמשך במדינה.
אבל מה שבאמת מעסיק את תושבי לבנון, בעיקר את אלו המתגוררים בביירות ובמחוז הר לבנון הוא משבר מסוג אחר שמריח רע מאוד.
מטמנת זבל הממוקמת בהר לבנון, סמוך לאזורי מגורים, עמוסה כיום יתר על המידה ומכילה עשרה מיליון טונות של זבל, למרות שסך הקיבולת שלה הוא שני מיליון טונות בלבד.
בימים האחרונים, לאחר שממשלת לבנון האריכה את החוזה עם החברה האחראית לפינוי האשפה, פתחו התושבים בשביתת מחאה נגד הסיוט שמלווה את חייהם. לטענתם, סמיכות המטמנה לאזורי מגורים גורמת לנזקים בריאותיים, נוסף על הריח הרע שנודף ממנה.
מובילי המחאה הם בעיקר פעילים סביבתיים ותושבים שנמאס להם לחיות לצד המטרד הריחני והמסוכן.
באמצעות הרשתות החברתיות, הפיצו הפעילים קריאה לתושבים להצטרף ולמחות על העוול היומיומי שנגרם להם. מראה ערימות האשפה ברחובות הגביר את זעם הציבור, אשר יצא בהמוניו להפגין וחסם את הכביש המוביל למטמנה.
אחד המפגינים, מוחמד מיזהאר אמר לאתר חדשות לבנוני: "אני כאן עם לב שבור אחרי שבני בן ה-22 מת מסרטן. אני בטוח שזה כתוצאה מהזבל במטמנה". כמה מהתושבים אמרו כי הם לא צריכים לראות זבל נערם ברחובות עירם כדי לדעת שהם חיים ב-"ארץ הזבל'.
מימדי המחאה האזרחית, גרמו לראש ממשלת לבנון המיועד, תמאם סלאם, להניח לרגע בצד את סוגיית הרכבת הממשלה ולטפל בסוגיה. הוא נפגש עם נציגי הפעילים הסביבתיים והמוחים כדי להגיע להסכמה שכביש הגישה למטמנה ייפתח ואוהלי המחאה יפורקו למשך 48 שעות, כשבזמן הזה ינסו הצדדים להגיע לפתרון סופי שיוסכם על כולם.