תיעוד: ממצאים ארכיאולגים מצריים בישראל

(קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות)

לקראת חג הפסח המציין את היציאה ממצרים, ברשות העתיקות הציגו היום (רביעי), ממצאים אריכאולוגים שנמצאו בארץ, מתקופת המצרים.

במהלך פעילות מבצעית של אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות באזור תל חליף, אותרה מערה תת קרקעית שכללה ממצאים מלפני כ-3,000 שנה. החוקרים גילו כי שודדי עתיקות, כבר ביקרו במקום וניסו לשדוד ממנו עתיקות. ומיהרו לטפל בממצאים היקרים ולשמרם.

בחפירה נתגלו עדויות ארכאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת, המתוארכת 1500 לפנה"ס (= לפני הספירה הנוצרית, כלומר התאריך הלועזי), בקירוב, ומתקופת הברזל המתוארכת 1,000 לפנה"ס. במערה נתגלו למעלה מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, אשר חלקם התגלו בשלמותם. לצד כלי חרס, נתגלו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף ופיאנס, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור. החפצים הונחו והצטברו במערה במשך עשרות שנים.

לדברי הארכיאולוג אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "בין שלל הממצאים שנתגלו, שרובם אופייניים לתרבות היהודאית בדרום הארץ, מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן, אשר חלקן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני.

לדברי ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, "מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפסה"נ. בתקופה זו, היתה כנען נתונה תחת שלטון מצרי". ד"ר בן תור מוסיפה, כי על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים: "בין השאר, ניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי, שמלך ב-1504 -1450 לפסה"נ בקירוב. חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי, שמלך בין 1349-1386 לפסה"נ בקירוב. חרפושית אחרת, מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס".

כן נתגלו בחפירה שפע פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. לדברי גנור, "שנים רבות אחרי יציאת מצריים עוד ניכרות בחפירה הארכאולוגית עדויות להשפעת התרבות המצרית על תושבי הארץ היהודאיים".

בבחינת הממצאים ניכר שחלקם יוצרו במצרים עצמה, והם הובאו לארץ כנען על ידי בני ישראל או סוחרים, אך חלק מהממצאים יוצרו בארץ תוך חיקוי דרך הייצור והעתקת המוטיבים התרבותיים המצרים, ושימוש בחומרי גלם מקומיים.

לדברי ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות, "בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה מצרים אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורינו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם".

הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. חקירת המערה והממצא עדין בראשיתה, ולאחר השלמת הטיפול במאות הממצאים שנחשפו, ניתן יהיה להוסיף מידע חשוב על ההשפעה המצרית על אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת והמקרא.

ביחידה למניעת שוד הביעו סיפוק רב מכך שבעקבות עבודה מאומצת ונחושה של אנשי היחידה סוכל שוד העתיקות במערה, מאות הממצאים ניצלו משוד וביזה והתאפשר לארכיאולוגים לבצע מחקר מסודר באתר, שיאפשר להוסיף מידע רב ערך להבנת תרבותה של הארץ בעת העתיקה.