נחשפו חלקים נוספים של הכותל המערבי

הבוקר (ב') נחשפו מחדש חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין במשך אלפי שנים בשל רעידת אדמה שקרתה לפני כ-1700 שנה שהביאה לכיסוי המפלס וכן מבנה תיאטרון רומי עתיק המוגדר כ"סנסציה מחקרית". התגליות יוצגו לציבור לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר.

מדובר בשמונה נדבכים מהכותל המערבי, שהיו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כ-8 מטרים. התגלית המרגשת נחשפה בחפירות שערכו רשות העתיקות במנהרות הכותל שבירושלים. ברשות אומרים כי נדבכי אבן אלה, שהשתמרו בצורה מלאה, בנויים אבני ענק ומצטיינים באיכות בנייתם.

לאחר שהוסרה שכבת העפר, הופתעו הארכיאולוגים לגלות כי היא כיסתה, למעשה, על שרידים של מבנה מיוחד במינו, דמוי תיאטרון, והחוקרים מוסרים כי החשיפה – שאותה הם מכנים "דרמטית" - מאששת את הכתבים ההיסטוריים שבהם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית.

מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון מגדירים את התגלית כ"סנסציה מחקרית". לדבריהם, "התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש. כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את 'קשת וילסון', לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים.

תאטרון או מועצת העיר?

"כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה ציפייה לחשוף דבר מסוים, אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה. אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה, אך גילוי המבנה דמוי התיאטרון הוא דרמה של ממש במחקר".

לדברי החוקרים, "מדובר במבנה קטן ביחס לתיאטראות הרומיים המוכרים (כדוגמת קיסריה, בית שאן ובית גוברין), אך עובדה זו - בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה (במקרה זה מתחת ל'קשת וילסון') - מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם 'אודיאון'. על פי רוב, מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים. לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם 'בולטריון' – כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר, במקרה זה של 'איליה קפיטולינה' – ירושלים הרומית".

בבניית התיאטרון הושקעו, ככל הנראה, משאבים רבים - והוא הכיל כ-200 מקומות ישיבה. ברשות העתיקות מסבירים כי "מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים לפני 150 שנים, חיפשו החוקרים אחר מבני הציבור המוזכרים במקורות ההיסטוריים. בולטים במיוחד הם האזכורים על אודות תיאטראות, או מבנים דמויי תיאטרון.

מעניין לציין כי להערכת הארכיאולוגים, התיאטרון לא היה בשימוש מעולם. מספר ממצאים באתר מרמזים על כך – בין השאר, גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם. ברור כי הושקעו מאמצים רבים בבניית המבנה, אך באופן מפתיע הוא נעזב לפני שנכנס לשימוש. הסיבות לכך לא ידועות, אך יתכן שהן קשורות לאירוע היסטורי משמעותי – אולי למרד בר כוכבא; ייתכן שהמבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד, הוא ננטש. עדויות נוספות לאי-השלמת מבנים בתקופה זו נחשפו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי ברחבת הכותל.

"אזכורים אלה, מצויים במקורות הכתובים של ימי הבית השני (למשל יוסף בן מתתיהו), ובמקורות של התקופה שלאחר חורבן בית שני, כשירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם איליה קפיטולינה. למיקומם של מבנים אלה היו הצעות תיאורטיות רבות, אך לא היה להן בסיס ארכיאולוגי. זאת, עד לחשיפות האחרונות".

"נמצאו כאן ממצאים קטנים - המון כלי חרס, מטבעות וחפצים המוכרים לנו מהעולם הרומי וימי הבית השני - עד לתקופה שאחרי הבית השני , עם הקמתה של הקולוניה הרומאית", מספרים ברשות.

"אחת התגליות החשובות ביותר"

במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר (ב') מתחת לקשת וילסון שבמנהרות הכותל, השתתפו רב הכותל שמואל רבינוביץ', מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מרדכי (סולי) אליאב, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנהלי החפירה.

"זו אחת התגליות החשובות ביותר שנחשפו בשלושים שנותיי בקרן למורשת הכותל המערבי", אמר מנכ״ל הקרן, מרדכי (סולי) אליאב. "זו תגלית המצטרפת לשורת ממצאים נוספים שנחשפו באזור רחבת הכותל, ממצאים היוצרים פסיפס היסטורי חי המחזקים את כיסופי הדורות לירושלים ולכותל המערבי".

"חשיפת אבני הכותל המערבי לראשונה לאחר כ-1,700 שנה בנדבכיו התחתונים מרגשת מאוד. הכותל, שריד לבית מקדשנו ושלל הממצאים סביבו, המלמדים על אלפי שנות נוכחותנו כאן - מהווים אבן שואבת למאות-אלפים ויותר שפוקדים את האתר כפי שראינו רק לאחרונה בימים הנוראים ובחג הסוכות".

"קשת וילסון" היא למעשה המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין. לדברי חוקרי רשות העתיקות, הקשת, הבנויה אבני ענק, היא האחרונה בסדרה של קשתות אבן שהרכיבו גשר עצום, אשר הוביל אל הר הבית מכיוון מערב. הקשת תלויה בגובה רב מעל ליסודות הכותל המערבי, ואפשרה, בין היתר, מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש. על הקשת אף עברה אמת מים גדולת מימדים.