לפני כעשור הפרויקט הניסיוני הזה החל. הוא ביקש להפגיש בין ילדים ומבוגרים המתגוררים בבית האבות שבעיירה מרש, והחל לקיים מפגשים שנועדו לחזק את הקשר בין הדורות. הניסוי שהוכתר כהצלחה רבה התרחב, וב-2009 כבר הוחלט לפתוח בתוך בית האבות פעוטון, שפועל עד היום. כעת, מבקשים להרחיב את הרעיון למקומות נוספים במדינה.
מרטינה דויטש מצוות בית האבות סיפרה בכתבה ששודרה ב"החדשות": "בבוקר, כשהילדים הראשונים מגיעים, הם נשארים עם הקשישים בערך 15-20 דקות, זה הקשר הראשון - הם אוכלים ארוחת בוקר ביחד". לדבריה, הקשישים דואגים, מטפלים, משחקים ונותנים המון תשומת לב לקטנטנים. בסרטונים שתיעדו את הפעילות המשותפת ניתן לראות את הילדים יושבים בחיק הקשישים שמאכילים אותם בסבלנות והוסיפה "החיבור הזה מסייע לקשישים לשכוח את בעיות היום יום לזמן מה, האנרגיה של הילדים עוזרת להם להישאר חיוביים ושמחים גם בזמנים הקשים"
ומהצד השני, המבוגר יותר, מספרת מטילדה קרוקס, דיירת בית האבות כי "אף פעם לא משעמם לנו, אני ממש אוהבת שאנחנו ביחד, אפשר לראות איך הילדים גדלים, הם משמחים אותי". ג'וזף זנר, דייר נוסף, סיפר: "זה פשוט נפלא כשהילדים מגיעים, הם מחייכים. הלב שלי נמס בכל פעם מחדש".
אין ספק שהניסוי תורם גם לקשישים ולא רק לילדים הנראים בסרטונים רצים לחיק הקשישים ומתרוצצים סביב, בהשגחתם. ריימונד, הידוע בכינוי "סבא ללה", מרוצה מהמהירות שבה נוצר הקשר בינו לבינם. "אנחנו תמיד יושבים ביחד, ככה קיבלתי מהם את השם 'סבא ללה'", אמר. אנה נוקלס, גם היא דיירת בבית האבות, דיווחה באושר על החיבור עם הילדים: "זה נפלא, הילדים עוזרים לנו להישאר צעירים".
שר המשפחה של לוקסמבורג, שביקר בבית האבות, שמע את דברי הדיירים והצוות המהללים את הפרויקט. יונה מאיו, האחראית על הפעוטון בבית האבות, אמרה כי "זה מגשר על פערים בין הדורות, זו הצלחה. אנחנו רוצים להרחיב את הרעיון הזה כדי שעוד בתי אבות ילכו בדרך הזו בעתיד". השר, מצידו, מסכים ומתכוון להביא את הפגישות האלה לעוד מוסדות.
הצגת כל התגובות