בשנת 1955, ג'ק קנדי, נשיא ארה"ב בדימוס, נועץ בד"ר ג'נט טראוול לגבי כאבי הגב מהם סבל. ד"ר טראוול גילתה שרגלו השמאלית של ג'ק היתה קצרה מן הימנית והוסיפה לו הגבהות לכל הנעליים השמאליות כדי לפצות על כך. בעקבות זאת, כאבי הגב שלו פחתו.
אבל מה שאנשים רבים עדיין לא יודעים, זה שג'קי, אישתו, גם סבלה מאותה בעיה שנתגלתה בעקבות בעלה.
העניין זכה לפרסום כשספרה של העוזרת האישית שלה לשעבר, "הנערה של ג'קי: חיי עם משפחת קנדי", יצא לאור.
קאת'י מק'קון שימשה כיד ימינה של ג'קי מ-1964 (כאשר, כפי שמק'קון אומרת, "ההלם בהתנקשות הנשיא קנדי היה עדיין טרי") עד 1977 (שנתיים אחרי שג'קי הפכה לאלמנה בפעם השנייה, לאחר שנישאה מחדש לאריסטו אונאסיס בשנת 1968).
"לא ידעתי, רק ימים ספורים לאחר תחילת העבודה החדשה שלי, עד כמה אסחף אל תוך חייה של אחת המשפחות המלכותיות ביותר של ארצות הברית", כותבת מק'קון בפרולוג שלה, שכלל הכרת עובדה אישית מאד על גברת קנדי - אונאסיס: אחת מרגליה היתה קצרה בכ-6 סנטימטר מהשנייה.
"מעולם לא ראיתי מבחר כה מסנוור של נעליים! מגפיים בסגנן לונדוני, נעלי סירה בכל צבע, נעלי התעמלות ללא רבב, להליכות בוקר מסביב לאגם", סיפרה בהתרגשות. אבל מה שסקרן אותה יותר ממגוון הנעליים היה פרט קריטי אחד שחזר על עצמו בכל הנעליים. נעל אחת בכל זוג היתה בעלת הגבהה של 6 ס"מ על העקב, "כנראה כדי לפצות על רגל אחת קצרה במקצת מזו של האחרת".
כדי להבין לעומק את תשומת הלב שהקדישה ג'קי לפרטים, חשבו על זה: אורכו של כרטיס אשראי הוא 8 ס"מ. מדובר בהבדל שאינו משמעותי ומבחינה רפואית אינו מצריך את התוספת הזו לעקבים.
אותה תשומת לב לפרטים תרמה לשיפוץ האלגנטי המפורסם של ג'קי בבית הלבן, כמו גם לעריכה הקפדנית של התסריט לסיור הטלוויזיוני הלאומי שלה למשכנה המחודש, שהתקיים בשנת 1962 וצפו בו 80 מיליון צופים בסך הכל.
ומן הסתם, בנוסף להפיכת כיסאות נדנדה לשיקיים (ד"ר טראוול המליצה לג'ק להשתמש בכיסא נדנדה למען הנוחות), ג'ון פ. קנדי היה אולי ההשראה הסודית לתיקון של ג'קי ביציבה שלה.