ה"פרצופה" שנמצאה בין שרידי מושב הסנהדרין

שריד אדריכלי-עיטורי עתיק מלפני כ-1800 שנה, המכונה 'פרצופה', התגלה לאחרונה בגן הלאומי ציפורי. כך חשפה היום (שני) רשות הטבע והגנים.

הפריט, שתושב ציפורי שסייר במקום ראה מבצבץ על פני השטח סמוך לבית מרחץ עתיק, שימש בתקופות קדומות ברז מפואר, במתקני מים שונים בבתי מרחצאות, נימפאיה, מזרקות מים ומיני סבילים.

על פי הערכות החוקרים, את השריד הארכיאולוגי ניתן לשייך לתקופה הרומית. עם גילויו, עדכן בכך האזרח את מנהלת הגן הלאומי ברשות הטבע והגנים, שדיווחה על כך לארכיאולוגים הממונים ברשות.

ברט"ג מסבירים: ה'פרצופה' מעוצבת בצורת פנים אנושיות, פני חיה או דמות מיתולוגית. לרוב, ניתזו המים מפי הדמות, בה היה מותקן לעתים צינור עופרת. מיני פרצופות היו בשימוש במבנים, החל מהתקופה ההלניסטית, דרך התקופות הרומית והביזנטית ועד ימי הביניים. בתקופת הרנסנס הן זכו לעדנה מחודשת, עם עיצובים מרהיבים - כיאה לפרק זמן זה.

יצוין, כי המונח 'פרצופה' לקוח מהמקורות היהודיים, כפי שנכתב במסכת עבודה זרה (דף יב עמוד א): "פרצופות המקלחין מים לכרכין, לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים".

הפרצופה הנוכחית מעוצבת באבן שיש איכותית שמקורה ככל הנראה מתורכיה, בצורת ראש אריה בעל סממנים אנושיים במקצת. צורתה הכללית היא כעין חרוט שבקצהו נקב ליציאת המים. קוטר גב הפרצופה הוא כ-15 ס"מ, עומקה 12.5 ס"מ והיא מסתיימת בקצה הצינור שקוטרו 2 ס"מ בלבד.

שרידי טיח הצמודים לחלקי הפרצופה, מצביעים על העובדה שלאחר שיצאה משימושה המקורי, הפכה למטרה אחרת, או אולי היא כוסתה בטיח על מנת לכסות את הפנים. "סביר להניח", מעיריכים ברט"ג, "כי הפרצופה שעיטרה מזרקה, קיבלה את מימיה מאמות המים של ציפורי, שהובילו מים מהמעיינות שבהרי נצרת".

ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים, מציין כי "דוגמאות של פרצופות אחרות התגלו בעבר בגנים הלאומיים חמת גדר, בית שאן וקיסריה. הגן הלאומי ציפורי, שמשמר את שרידי בירת הגליל הקדומה ציפורי בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה, לא מפסיק להפתיע בממצאיו הארכיאולוגיים".

"יש שם שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופות הרומית והביזנטית, שהפכו אותה לעיר פסיפסים בינלאומית ובשנים האחרונות התגלו בה בנוסף, במסגרת חפירות ארכיאולוגיות, גת עתיקה לייצור יין, צלמית קטנה עתיקה בצורת פר ובריכת מים עתיקה שייתכן כי היא 'קרונה של ציפורי' בה רחץ בזמנו רבי יהודה הנשיא".

ברשות הטבע והגנים מציינים כי הפריט הארכיאולוגי המיוחד יימסר בימים הקרובים לרשות העתיקות, כשהכוונה שבעתיד היא תוצג לקהל המבקרים בגן הלאומי ציפורי.