"אמאל'ה, מקק", היא קריאה נפוצה ומוכרת, שמחרידה את כולנו. רובינו לא ממש אוהבים מקקים. כן, אלו השחורים / חומים עם המחושים הארוכים. יש כאלו שמדובר בעבורם במשהו שהוא מעבר ל"גועל" - אלא פוביה ופחד אמיתי, שמפגש עם ג'וק עלול להביא אף להתקף חדרה. בעבר, יצא לכותב השורות להיות איש צוות בניידת טיפול נמרץ שהגיע לבית אישה במודיעין שדיווחה שהיא חוטפת התקף לב, כאשר בפועל התברר לנו שמדובר בהתקף חרדה כתוצאה מג'וק שבא לבקר.
>> למגזין המלא <<
בכתבה זו נלמד מעט על היצורים המדהימים האלו, למה אנחנו חוששים מהם ואיך מתמודדים איתם? וגם, על צעדים קיצונים שאנשים עשו בשביל להתפטר מהם...
קצת על מקקים
בארץ ישנם 4 סוגי תיקנים (אמריקאי, מזרחי, פסים וגרמני). התיקנים קיבלו את שמם בשל העובדה שהנקבה מייצרת תיק ביצים בו יתפתחו בין 18-40 ביצים שממנו יפקעו התיקנים החמודים. בתחילת דרכם הם נראים אותו דבר רק בקטן ובלי כנפיים. לוקח להם 60 יום להפוך לבוגרים. כל אורך חייהם הוא כ-15 חודשים, אם הם לא נתקלו בנעלי הבית שלכם...
יש שקוראים לתיקן האמריקאי "ג'וק תמר", הוא די גדול - כ-5 ס"מ, והוא מסתובב בכל הבית. הגרמני לעומתו נמצא בעיקר במטבח, שם הוא מתחבא מתחת הארונות, בתוך מכשירי החשמל - כגון ברי מים, מנועי מקררים וכו'. הוא קטן יותר, בהיר יותר ואורכו בין 1 ל-2.5 ס"מ.
תגידו תודה שיש לנו כאן בארץ רק 4 סוגים, בעולם יש מעל ל-4,000 סוגים, אך האמת שרק מספר מועט מהם חיים בסביבת המגורים של בני האדם. מרביתם, אוכלי-כול או אוכלי בשר, והם חיים במגוון רחב של בתי גידול כגון במערכות הביוב, בצמחייה תחת העלים, בסדקים, בחללים מתחת לקליפת עצים, תחת בולי עץ ופסולת. חלקם חיים על עצים, במערות ובמים.
כולנו ראינו את המחושים הארוכים שלהם, אך הנה עובדה מדהימה שכנראה לא ידעתם. לתיקן יש אברי חישה בקצה האחורי של גופו אשר מחוברים לסיבי עצב גדולים במיוחד ויחד מקנים לו "רפלקס בריחה" ייחודי. גירוי קל אשר נקלט באברי החישה הללו גורם להעברת המידע במהירות עצומה אל שרירי התנועה ולהפעלת תגובת בריחה אשר אינה מסתיימת עד שהוא במקום חשוך.
הסיכוי שתראו או תתפסו תיקן צעיר ובריא - היא לא אפשרית. המהירות של התיקן היא בסביבות 5.4 קמ"ש מה ששווה ערך לאדם הרץ במהירות 330 קמ"ש. כך שאם ראיתם או תפסתם תיקן - כנראה מדובר בתיקן קשיש או חולה.
2 עובדות מדהימות על העמידות שלהם
תוצאות מחקרים שנערכו הראו שבני אדם ימותו לאחר חשיפה למנת קרינה של 4–10 גריי, ומקקים ברמה של 70–100 גריי. עובדה זאת הופכת את המקק לעמיד פי 6–16 לקרינה מאשר אדם. אם תיפול פצצה גרעינית, היחידים שיישארו הם המקקים.
בנוסף, מקקים יכולים להסתדר זמן מה בלי ראש. בגדול, אנו בני האדם זקוקים לראש כדי לנשום דרך האף והפה שנשלט על ידי המוח שלנו שגם מקבל את החמצן דרך הפה והאף ומזרים חמצן לכל הגוף דרך מערכת הלב ראות, בלי חמצן - המוח לא יעבוד. כמו כן אנו אוכלים באמצעות הפה, עניין חשוב.
אצל מקקים זה אחרת לחלוטין. הם נושמים דרך תאים שנמצאים בכל גופם, ללא קשר למוח. חרקים לא סובלים מלחץ דם והם לא מדממים. כחיה בעלת דם קר, בטמפרטורה סבירה, החיה יכולה לשרוד חודש גם בלי לאכול. לכן, בלי ראש, מקק יכול להסתובב זמן מה. נהדר!
למה אנחנו כל כך מפחדים מהם?
יש כל מיני השערות. יש חוקרים שטוענים כי הטבע והאינסטינקט האנושי גרם לנו לפחד מבעלי חיים, שכן בעבר וגם כיום יש חרקים ארסיים. אבל למעשה רוב המקקים בעולם אינם מסוכנים.
הסבר נוסף מקשר את תחושת הגועל העמוקה שאנו חשים בראותנו ג'וק מהקשר הקוגניטיבי שעושה המוח שלנו למקום המחיה של הג'וקים שאנו מכירים – הביוב. עם הופעת ג'וק יש אנשים שמייד יקשרו בינו לבין סכנת זיהום ולכלוך ויגיבו מתוך פחד מזיהום.
בכל מקרה, ישנם אנשים בשבילם פחד מג'וקים אינו עניין לצחוק, אלא בעיה אמיתית וטורדנית שמחבלת להם באיכות החיים. מדובר בפחד משתק ובלתי רציונאלי – מה שנקרא בעגה המקצועית "פוביה" והם צריכים ללכת לטיפול וללמוד להתמודד עם הפחד והגועל.
אבל, תירגעו...
יש מקומות בעולם שם התיקן נחשב כמעדן. בסרטונים שראיתי מסין, נמכרים תיקנים קלויים ומטוגנים לפי משקל.
האנשים שאוכלים אותם, מספרים שזה מתפצח כמו פיצוח. הוא גם בריא ועשיר בחלבון כך שיש חוות שלמות שמגדלות את התיקן, מייבשים אותם ומיצרים ממנו אבקה מזינה ובריאה שהעלות יצור שלה זולה.
כמו כן המקקים משמשים את הרפואה הסינית. תרופת הסבתא הסינית היא מקק עם שום לטיפול בחום או בבטן כואבת.
איך מתמודדים עם מקק בבית ומונעים את כניסתו?
תעלימו כל אוכל או שארית מזון. פירורי אוכל בארונות או על הרצפה מביאים מקקים. גם שאריות על השיש או כלים מלוכלכים בכיור. והיי, התפוחים על השולחן - אולי קיבלו ביס קטן באמצע הלילה בלי ששמתם לב...
זרקתם לפח? הם מטפסים פנימה ואוכלים. את כל האוכל אכסנו בקופסאות אטומות - לא מקרטון. וודאו שאין נזילות בבית, גם מתחת הכיור או בתוך בר המים, וודאו שאין שום רטיבות בקירות.
אם יש נגיעות, התרסיסים המוכרים כמו K300 יעיל לתיקן האמריקאי, אך הוא לא פועל על הגרמני שאותו ניתן לחסל רק באמצעות ג'ל מיוחד או מדבקות עם פיתיון. תמיד אפשר להזמין מדביר מוסמך שיעלה לכם בסביבות 300 שקל.
הדרך הקיצונית להשמדתם
הנה סיפור חריג על מקרה בו שרפו בית שלם על-מנת לטפל בבית שהיה נגוע במיוחד. הסיפור שלנו קרה במדינת אלינוי שבארה"ב שם בעיר פאנה מתקבלות במוקד העירייה תלונות רבות על מקקים רבים.
בבדיקה שנערכה התגלה כי יש בית נטוש שהפך לחממת ענק להתפתחות אלפי מקקים שאף החלו להתפשט לבתים סמוכים. העיריה הביאה מדבירים שפיזרו חומרי הדברה, אך ללא הועיל. הם המשיכו לנסות והשתמשו בכמויות אדירות של חומרי הדברה שונים ומשונים - לא עזר, מהמבנה המשיכו לצאת מקקים ובכמויות.
הגיע השלב שכלו בו כל הקיצים, והעירייה החליטה על צעד קיצוני. אל המקום הוזמנו מכבי האש - לא בשביל לכבות, אלה כדי להדליק. לשרוף ולהשמיד את כל המקקים. זה לא היה פשוט כי מבנה העץ היה סמוך לבתים נוספים שגם הם עשויים מעץ, מה שהעלה את החשש לשריפת ענק.
בשביל שהשריפה תהיה מהירה ועוצמתית, הכבאים מלאו את הבית ואת היסודות שלו בחומר דליק ואף עשו תעלה סביב הבניין עם קש ובנזין. במקביל, הם הרטיבו את העצים והמבנים הסמוכים במים כדי למנוע את התפשטות האש ומספר צוותים נוספים הועמדו בכוננות למקרה שהאירוע יצא מכלל שליטה. אחרי שהבית נשרף עד יסודותיו, הכבאים בדקו את השרידים ולשמחתם ההשמדה עברה בהצלחה, אף מקק לא שרד את התופת.
אך רגע לפני שאתם מבצעים את הפרוצדורה הקיצונית או אפילו מנסים לחסל מקק באמצעות אש, זכרו גם את המקרה מסיאטל, שם אדם לא חכם ניסה לחסל עכביש עם מצית ופחית ספריי צבע.
בדיווח שמצאתי באתר החדשות ABC מסופר שהאדם ראה את העכביש בחדר הכביסה וניסה לשורפו, אלא שהאש הדליקה בגדים שהציתו במהירות את הבית, כבאים הגיעו והצליחו למנוע שריפה מוחלטת אך ע"פ הדיווח, הנזקים הם בסביבות ה-$60,000. כך שאולי עדיף מדביר מוסמך. יותר זול.
הצגת כל התגובות