בחב"ד ישנם כמה אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. הרבי מליובאוויטש זי"ע העיד כי אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית.
מה המקור להנהגה הזאת ואם באמת אסור לעשות שימוש בכסף במוצאי שבת?
בדקנו, חקרנו וגילינו כי המקור לדבר נכתב בהנהגות רבי יהודה החסיד ב"ספר חסידים" סימן קכ"א:
"שנו חכמים העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי י"ט ובמוצאי שבתות ובמוצאי י"ט ובחנוכה ופורים ובראש חודש ובכל מקום שיש נידנוד עבירה להביא תענית צבור אינם רואים סימן ברכה לעולם".
מכאן ניתן להבין כי כל שימוש בכסף במוצאי שבת – אין בו סימן ברכה.
עם זאת, הרבי מליובאוויטש חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה. הרבי הסביר את המעשה בכך שיש בזה הוספה במצוות ולכן אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת.
בשם המחזיק ברכה בשם "ספר הכוונות ישן" מצינו כי אין ראוי להתעסק במלאכה שאינה אוכל נפש, אלא עד אחר שיעשה סעודה רביעית של מוצאי שבת. מכאן ניתן להסיק כי ייתכן ואפשר להוציא כסף אחרי סעודת מלווה מלכה.
נדגיש כי ידוע שכאשר בעלי הבתים פעם היו מחשבים את חשבונותיהם ומביאים לאישה את המעות לה היא זקוקה להמשך השבוע – הם היו עושים זאת דווקא במוצאי שבת כיוון שאז יש סימן ברכה ולכן מכוונים שיהיה בכסף הצלחה.
יש הסוברים כי אם את הפעולה אם הכסף לא ניתן היה לעשות לפני שבת – אז כן אפשר להוציא כספים ויש האומרים, כאמור, כי לדבר מצווה (או אוכל נפש) מותר. למעשה, אין להסתמך על הכתבה כדי ללמוד הלכה למעשה אלא לשאול רב ולא באנו אלא להגדיל תורה ולהאדירה ולחקור לעומקם של מנהגים.
אז להוציא כסף במוצאי שבת, הבנו שיש מחמירים שלא. השאלה החזקה שנותרה עומדת על תילה – האם לקבל כסף כן אפשר במוצאי שבת?
בברכת זרענו וכספנו ירבה ככחול!
הצגת כל התגובות