מזיזים את ההר | כך הפכה חלם מעיר של גאונים לעירם של בישי המזל

חלם (צילום: שאטרסטוק)

חֶלְם.

אין כמו הבדיחות של סבא היקר על הרשל'ה וחכמי חלם. מסתבר שבעוד הרשל'ה היה הנציג הבלעדי של העיר אוסטרופולי, לחכמי חלם יש נציגות רבה בעולם הבדיחות היהודי.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אז מה אנחנו יודעים על חכמי חלם, מדוע שמם יצא למרחקים כאנשי ביש מזל ומה עוד אנחנו יודעים על העיר הזאת? בואו איתנו למסע מרתק ומשעשע כאחד.

תעודת זהות

חלם היא עיר במזרח פולין, במרחק של כעשרים ק"מ מהגבול עם אוקראינה, עוד מהמאה ה-10. יש בה למעלה משבעים אלף תושבים. תושביה היהודים הגיעו לעיר במאה ה-15. בעבר הרחוק חיו בה כחמישה עשר אלף יהודים, מה שאומר שהם היו מחצית מהאוכלוסייה. השמועות מספרות שהם גרמו לפריחתה של הכלכלה ועסקי סחר משגשגים.

הווי היהודי

בחלם של פעם היו שלושה בנקים, בתי דפוס, תלמודי תורה – כמובן, ישיבות, בתי ספר לבנות ועוד. היה בה ספרייה ואף יצאו בעיר שלושה עיתונים יהודים. כל זה הפסיק כאשר הנאצים ימ"ש רצחו בשואה את רוב יהודי חלם. אלו שכן שרדו, עזבו משם לאורך השנים לישראל, דרום אפריקה וארה"ב. ככל הידוע, כיום אין יהודים בחלם.

כיום יש ארגון יוצאי חלם אשר נוסד על מנת להנציח את קהילת יהודי חלם שהושמדה בשואה ולהנחיל את מורשת הקהילה לדורות תוך תיעוד סיפורי הקהילה ופעילות חינוכית ותרבותית לשימור הזיכרון, בישראל ובחו"ל.

רבה של העיר

בסביבות שנת 1520 כיהן רבי אליהו בעל שם מחלם כרבה של העיר. הוא נודע בעיקר בגלל הגולם שיצר. בהמשך, שפחד שהגולם עשוי להרחיב את העולם, ניתק ממצחו את שם השם. תוך כדי שהוא מבצע את הפעולה שרט אותו הגולם במצחו.

בהערות מנחם ציון שמובא על הספר שם הגדולים, כתוב בערך של רבי אליהו בעל שם מחלם שהוא היה תלמידו של מהר"ל מפראג. זה מסביר את העובדה שגם הוא וגם המהר"ל יצרו גולם.

בהמשך השנים היה בעיר גם את רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם. הוא חיבר את הספר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.

חלמאי שכמותך

מאיפה הגיע הביטוי "חכם חלם", או חלמאי? מסתבר שעיניהם של המשכילים בעיר הייתה צרה בגאוני וחכמי ישראל שהיו בעיר ולכן הם חיפשו בכל הזדמנות לצחוק על הרבנים.

עד כדי כך הצליחו המשכילים במזימתם, שכיום בדיחות חלם הינם 'נכסי צאן ברזל' בהווי הבדיחות היהודי. אך אל תתבלבלו, בחלם היו גאוני עולם, רק שמזלם לא שפר עליהם ועירם נהפכה לצחוק וקלס בספרות היהודית.

החוקר אורי סלע הביא פירוש משלו שייתכן כי המילה "חולם" בפולנית הינו "טיפש" ומכיוון שהשם של העיר הינו חלם, נוצר מצב שכולם צוחקים על העיר ואנשיה.

יש האומרים כי תמימותם של אנשי העיר, יושרם וכנותם, היא שהובילה למצב הזה.

האגדה מספרת שפעם בנו חכמי העיר בית כנסת ענק ויפה, כזה שיש כדי להתפאר בו, והיו גאים ושמחים בבית הכנסת הזה, אך בהגיע יום הפתיחה, התפשטה שריפה במקום והוא נשרף כליל. העובדה כי הם כל כך התפארו בבית הכנסת ובסופו של דבר הוא נחרב להם – הביאה את תושבי האזור לצחוק על תושבי העיר ומכאן זה התגלגל הלאה. וכדרכן של אגדות, הסיפור בערבון מוגבל.

הופך לסלוגן

עד כדי כך הביטוי "חכם חלם" הפך לשגור על פיהם של רבים, שמשתמשים בו כדבר שבשגרה. אם רוצים לבטא מעשה נוגד כל היגיון – משתמשים בביטוי. לדוגמה: בזבוז כספי ציבור, בניית כביש שלא רבים ישתמשו בו, פתיחת סניף לא רווחי ועוד.  

מנהרות הגיר

בחלם יש מנהרות גיר עוד מהמאה ה-19 והן באורך של כ-15 קילומטר. המנהרות שימשו את התושבים ליצירת גיר ומכירתם על ידי תושבי העיר לקונים שונים. כיום המנהרות משמשות כאטרקציה לתיירים.

מיטב בדיחות חלם

אי אפשר בלי כמה בדיחות עסיסיות שכולנו גדלנו עליהן:

ההר: יום בהיר אחד ראו חכמי חלם כי עירם צפופה והרחובות מלאים באנשים ללא אפשרות לזוז ימין או שמאל. כינסו את מועצת חכמי העיר והחליטו: למחרת בשעה זו כל תושבי העיר יצאו להזיז את ההר הסמוך ובכך תבוא רווחה לתושבים. ויהי בשעה היעודה, יצאו התושבים והחלו דוחפים את ההר. משנהיה להם חם, פשטו מעיליהם והינחום מאחוריהם. גנבים שעברו במקום, מיהרו ולקחו להם את המעילים. לקראת ערב, שפנו לאחוריהם לראות כמה התקדמו בעבודתם, לא ראו תושבי חלם את מעיליהם וצהלו ושמחו על שהצליחו להזיז את ההר ולהביא רווחה לתושבים...

הלבנה: זמן קידוש לבנה. תושבי העיר הסמוכה לחלם מחפשים אחר הלבנה על מנת לקדש אותה, אך לדאבונם הלבנה איננה. בצר להם הם פונים לחלם ובקשים את עזרתם. אצלם הלבנה מאירה במלוא עוזה. מבקשים את רשותם של החלמאים לקחת את הלבנה ולקדש. וויכוח מר פורץ בין התושבים. זה טוען הלבנה מעל חצרי וזה טוען הלבנה מעל שלי. קראו לחכם שהלך ובדק כה וכה עד שהביא כד מים ובדק האם הלבנה משתקפת בה במקום בו הניח את הכד. משראו כולם שהלבנה משתקפת בכד, שילמו תושבי העיר הסמוכה בעד הלבנה, עטפו את הכד בבד ויצאו לעירם בחזרה. מה רבה הייתה הפתעתם שפתחו את הכד בעירם ולא ראו את הלבנה מבצבצת מן הכד...

התריסים: גבאי העיירה הזדקן ולא יכל עוד לעבור בין הבתים ולנקוש על התריסים לעורר את יהודי העיירה לסליחות. התכנסו ובאו חכמי מועצת חלם וחשבו איך ניתן להקל על הגבאי. לבסוף החליטו פה אחד: יעקרו את כל התריסים מכל החלונות בעיר, ישימו בפתח ביתו של הגבאי והוא יקיש על כולם בבת אחת...

ונסיים בבדיחה שיש בה כדי לעורר אותנו בציפייה לגאולה השלימה במהרה: "משתשש כוחו של השמש ואינו יכל עוד לסדר ולתקן את בית הכנסת החליטו חכמי מועצת העיר שהוא יישב על גג בית הכנסת ויודיע כאשר יבוא משיח. כך הוא ימשיך לקבל את שכרו תמידים כסדרם. כעבור תקופה, ששאלו אותו איך העבודה ענה: "אומנם משעמם מעט, אבל אין תלונות, מדובר בעבודה לכל החיים".