נתניהו ריגש: כך הניצולה החרדית התחסנה

עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום השואה, החלה הערב (רביעי) בשעה 20:00 - בכיכר גטו ורשה ביד ושם בירושלים. הטקס הועבר בשידור חי כאן ב'כיכר השבת'

בעצרת נשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה רובי ריבלין, השנה יעמוד ציון יום השואה, בסימן "עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית".

שישה ניצולי שואה הדליקו משואה; משואה ראשונה הדליק שמואל נער, משואה שנייה הדליקה זהבה גאלאל, משואה שלישית הדליק יוסי חן, משואה רביעית הדליקה הלינה פרידמן, משואה חמישית הדליקה שרה פישמן ומשואה שישית הדליק מניה ביגונוב.

נאום נתניהו

"ניצולי השואה", פתח נתניהו , "לאורך כל שנת הקורונה חשבתי עליכם, שורדי השואה. אני יודע שהשהייה בבית והריחוק מהמשפחה, הבידודים והסגרים - אלה היו קשים מאוד. הם היו קשים לכולנו, אבל אצל רבים מכם התעוררו זכרונות מהבדידות האיומה בילדותכם".

"לכן", הוסיף נתניהו, "כאשר הבאנו את החיסונים לארץ החלטנו לחסן קודם כל את האוכלוסייה המבוגרת, שכוללת כמובן אתכם ניצולי השואה. אנו דואבים את מותם של 900 שורדי השואה שלא שרדו את המחלה הזו".

כאן עבר נתניהו לדבר על ניצות השואה החרדית בלה פרוינד "לפני חודשיים בלה ראתה בירושלים ניידת מד"א שהגיעה לחסן את העוברים והשבים. גל של אימה הציף אותה. המחשבה על דקירת המזרק החזירה אותה לטראומה המשפחתית, אל אמה חסרת האונים".

"מה שקרה במחנה יהודה, זהו סיפור יוצא דופן, בלה נתקלה לא במלאך המוות, אלא במלאך מסוג אחר - הפראמדיק פאדיד קדק ממזרח ירושלים שראה את לבטיה, הקשיב לסיפורה ואמר לה, "בלה, אל תחששי. לא יקרה לך כלום. אני בעצמי אחסן אותך". למרות הטראומה שהייתה טבועה בה היא התחסנה בהצלחה בזכות פאדי".

"תראו", אמר נתניהו, "מה יש כאן: משקעי שואה, אישה ממשפחה חרדית, פראמדיק ערבי-ישראלי ויציאה מהקורונה לחיים של תקווה".

לאחר מכן עבר נתניהו לדבר על שיחות הגרעין עם איראן: "ההסכם שוב עולה על השולחן. גם לידידינו הטובים ביותר (ארה"ב) - אני אומר: הסכם עם איראן שיסלול את דרכה לנשק גרעיני לא יחייב אותנו כהוא זה".

"יש רק דבר אחד שיחייב אותנו: למנוע ממי שחותר להשמידנו לבצע את זממו. בזמן השואה לא היו לנו הכוח והזכות הריבונית להגן על עצמו. היינו חסרי זכויות, וחסרי מגן. היום יש לנו מדינה, יש לנו את כוח ויש לנו הזכות הטבעית והמלאה במדינתו הריבונית של העם היהודי להגן על עצמנו בזכות עצמנו".

שמואל גדל בסלוניקי ושרד שנה במחנה מבלי להבין את שפת הקלגסים שהכו אותו באכזריות פעם אחר פעם. שמואל השתתף במלחמות ישראל לאורך עשרות שנים. אתמול הוא אמר לנו, "אני פה בישראל, ואני מאושר". אני סיפרתי לו שבחודשים האחרונים שוחחתי פעמים רבות עם עוד יוצא סלוניקי - מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, שסיפקה את החיסונים לישראל ולעולם כולו".

"והנה, כעבור 80 שנה, הגורל מפגיש למשימת הצלה את ראש הממשלה של מדינת ישראל שקמה מן האפר, ואת ראש חברת 'פייזר' שממציאה מזור למגפת הקורונה שמאיימת על האנושות כולה".

"השואה והתקומה היו ברקע שיחותיי עם אלברט - הוא יהודי גאה, והוא מוביל את אחת מהחברות החשובות בעולם. אמרתי לו כבר בתחילת הדרך שמדינת ישראל תהיה מופת בינלאומי בהתמודדות הבריאותית במלחמת העולם השלישית - המלחמה עם הנגיף העולמי. הוא השתכנע שזה נכון, וכולנו יחד הוכחנו שזה נכון".

נתניהו עבר לדבר על ההחלטה השערורייתית של בית הדין בהאג: "בית דין זה מבקש לחקור את ישראל בטענה ההזויה שחיילינו ומפקדינו שאין מוסריים מהם. מפקדי צה"ל נלחמים באיראן - ודווקא אותנו מגנים. איזו צביעות".

"בית הדין בהאג", סיפר נתניהו, "הוקם בהשראת בית הדין בנירנברג - ששפט פושעים נאצים. אבל בין נירנברג להאג קרה ההפך - גוף שהוקם להגן על זכויות אדם הפך לגוף שרומס את זכויות האדם. אבל לא רק התנהלותם עברה היפוך, גם אנחנו עברנו היפוך - מחולשה בגלות לעוצמה במולדת. בניגוד לעבר, היום אין אף גורם בעולם שימנע מאתנו את הזכות והכוח להגן על עצמנו מאיום קיומי".

נאום ריבלין

"מכובדיי, אני עומד כאן, בהרי ירושלים העברית, בירת ישראל, ערב יום השואה תשפ"א. לפני למעלה משנה, במלאת 75 לשחרור אושוויץ, הייתה לי את הזכות והכבוד, לארח כאן במקום הזה ממש, עשרות מלכים, נשיאים, וראשי ממשלות, שבאו מכל קצוות תבל. הבטחנו, ביחד, לזכור את השואה, ולהילחם באנטישמיות, בגזענות, בשנאה, בדה לגיטימציה, כל אותם אויבים קטלניים, מבית ומחוץ, שעלולים להכריע אומות, לקעקע את החירות ואת כבוד האדם. היה זה עבורי שיאו של מסע אישי מטלטל".

"בשנים האחרונות עמדתי לצד מנהיגי אומות אחרות במחנות מוות, בבורות הריגה, באתרי זיכרון, ובמוזיאונים ברחבי אירופה. לא לבדי עמדתי, לצדי ניצבו שישה מיליון מאחינו ואחיותינו. "שישה מיליון קטגורים". שישה מיליון עדים. אבל לא רק הנספים עמדו איתי. איתי עמדתם גם אתם, השורדים, הניצולים".

"אין מילים", הוסיף ריבלין, "בפי לתאר את העוצמה ששאבתי מכם. אתם, שורדי ושורדות השואה, גיבורי התקומה, שמצאתם את תעצומות הנפש לקום מהאדמה הספוגה בדמעות ובדם, להביט קדימה, לבחור בחיים, לאהוב, לצחוק, לשמוח. להאמין, לבנות וליצור. להקים בית לאומי ופרטי. לגדל ילדים לאהבה ותקווה".

"מכם למדתי שלא נגזר עלינו לגדול ולהתפתח מתוך השלילה, הפחד והאימה. בשמכם הקפדתי להביע באוזני בני שיחי מאומות אחרות כי אנחנו, בני העם היהודי, לעולם, לעולם נגן על עצמנו בעצמנו ולא נפקיד אי פעם את גורלנו לחסדי אחרים. בשמכם נשבעתי לא להיכנע לצל שהשואה מטילה עלינו, לא לתת לאין הנורא הזה את הכול לשתק את חיינו".