עמוס שוקן, המו"ל של עיתון "הארץ", התייחס בהרחבה ל"פרשת קם" - שעיתונו מככב בה - בראיון שהעניק לשבועון החרדי "בקהילה" שיוצא-לאור היום (חמישי).
שוקן דיבר בגילוי-לב על הפרשה ותקף את יריביו התקשורתיים, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"גלובס".
"מזה תקופה ארוכה", אמר שוקן ל"בקהילה", "'ידיעות' ו'מעריב' חדלו מלהיות 'עיתונים' – בכל מה שקשור ל'הארץ'. 'גלובס' מצטרף אליהם, על רקע התחרות הקשה עם 'דה-מרקר'" (עיתון כלכלי השייך לשוקן) והקשרים ההדוקים שיש להם עם 'ידיעות'. שלושת העיתונים הללו, לא יחמיצו אף הזדמנות לתקוף את 'הארץ'. אמש", מביא שוקן דוגמה אקטואלית, "פרסם 'גלובס' כותרת ראשית 'הארץ הטעה' – בנוגע לחשיפת קטעים מהחקירה של ענת קם. לכאורה, מה הקשר בין עיתון כלכלי לדיווח בטחוני לכל דבר? אבל כאשר מדובר ב'הארץ', הכל אפשרי".
לדבריו, הקשר לסיקור המוטה של העיתונים, קשור בהחלט לעובדה שהוא מדפיס את "ישראל היום".
"אנחנו מדפיסים את 'ישראל היום' ומסייעים בחלוקתו, בדיוק כפי שאנחנו מדפיסים את עיתון 'בקהילה', 'בשבע' או עיתונים ערביים. אנחנו חנות לכל דבר".
לדברי שוקן, "קיומו של 'ישראל היום' מטריף אותם. הם עשו הכל, עד כדי הקמת קואליציה של מוזס ונמרודי – בהצעת חוק בכנסת. האבסורד, שנמרודי הפך ליקיר של 'ידיעות'".
שוקן טוען בלהט: "יש יד מכוונת, ברוח מפקד, לעשות הכל כדי ללכלך את 'הארץ' ככל האפשר", הוא אומר. "הרי מה ההבדל בין 'ישראל היום' ל'כלכליסט' (מוסף כלכלי מבית 'ידיעות')? שניהם מחלקים עיתון בחינם". ובשלב זה, עובר שוקן למתקפה חזיתית על 'ידיעות': "עד היום, הם התרגלו שהם קובעים את סדר-היום. בא לפתע 'ישראל היום' ומשנה את המציאות. קשה להם לעכל את זה.
"כש'ישראל היום' הוקם, 'ידיעות' חשב שהוא ייסגר בתוך זמן קצר, בעיקר בגלל המשבר הכלכלי. ואז הם החלו להדפיס עיתון גם ביום שישי – הנחשב למקור הכנסה חשוב לעיתונים האחרים".
"אין לנו שום מסמכים"
בראיון, הוא מתייחס כמובן ל"פרשת קם" ולא ממש מבין על מה פרצה המהומה.
"הדבר המרכזי בעיתון – הוא פרסום מידע החשוב לציבור. אותנו לא מעניין מי הדליף את החומר לעיתונאי שעובד אצלנו. אנחנו מקבלים את החומר, ואם יש בזה עניין לציבור, זה יפורסם. מעולם לא שאלנו עיתונאי למקורותיו. לעיתונאי גם לא אמור להיות חשוב האם המדליף עבר על החוק. הרי כששרים יוצאים מישיבת הממשלה, הם רצים להדליף לעיתונאים הכל. כאן איזה עבירה על החוק?", תמה שוקן.
בראיון, טוען שוקן כי אין שום מסמכים ל'הארץ'. "בהנחה שיש, הם נמצאים רק אצל אורי בלאו", אומר שוקן. "הרי הוא העביר מספר מסמכים בודדים לעורך, לשם פרסומם בכתבה. אין שום מציאות שהוא יגיע לעורך עם הר של מסמכים והם יישארו במערכת.
"ועוד דבר, היה הסכם עם השב"כ שבלאו יחזיר את המסמכים - והם לא ישמשו לראיות נגד אחרים ובנוסף שבלאו יהיה חסין מפני הגשת כתב-אישום. אחרי זה", מגלה שוקן, "השב"כ הצליח – באמצעות המסמכים – להגיע לענת קם. בהמשך, הוא האשים את בלאו שלא החזיר את כל המסמכים".
ואיך הוא מסביר את העובדה שבלאו מחזיק מסמכים שיכולים לסכן את המדינה? "תראה לי פרשן צבאי אחד שלא התפאר השבוע שהחזיק במהלך הקריירה שלו מסמכים מסווגים. המדינה מקבלת את זה כעובדה".
במהלך הראיון, מגלה שוקן את צורך התקשורת עם בלאו בימים אלו: "הוא כעת שם, ואנחנו כאן, כך שהתקשורת איתו לא ממש פשוטה בשבילנו. כמעט ואין שיחות טלפוניות, רק פנים אל פנים, מסיבות מורכבות"...
"צריך להבין את תובל"
ויש גם התייחסות לאמירה המקוממת של אורי תובל - סגן עורך מוסף "הארץ" - על משפחת של אלירז פרץ ז"ל: "משפחה של פשיסטים וג'ידהיסטים".
"נדמה לי, כי העובדה שהרשת המקוונת מתפתחת במהירות, לא מאפשרת לנו להתרגל ולהיערך. עדיין לא נקבע, כיצד צריך להתייחס לכל אמירה פרטית של עובד בחברה ציבורית. זה נושא בהחלט מעניין שאולי פעם נבין את משמעויותיו המורכבות. איני חושב שכל עובד שכותב דברים במקומות פרטיים, צריך לשלוח את הטקסט למערכת לשיקול-דעת".
נכתבו דברים קשים ביותר.
"בתור קורא, אין ספק כי מדובר בדברים שקשים לעיכול. אבל כשאני מנקה את ההתבטאויות הקיצוניות ומהסגנון הבוטה, הוא כתב דברים נגד האווירה והתרבות שמקדשת את המוות למען המדינה".
כל צורת הכתיבה והתוכן היו בעיתיים.
"כמדומני שהוא גם כתב לה מכתב התנצלות וגם שוחח עם הגב' פרץ בטלפון. נקודה נוספת", אומר שוקן ומתמהמה מספר רגעים, "צריך להבין את הרקע של תובל. הוא מאוד קרוב לשכול. הוא נולד לתוך השכול, ללא אבא. אפשר לנסות ולהבין לליבו. הוא הרי הקריב קורבן בעצמו. וכשמחברים את התמונה הכוללת, אולי אפשר להסתכל על הדברים בצורה שונה ולא להתנפל עליו", מגונן שוקן.
(הראיון המלא מתפרסם היום בשבועון "בקהילה")
הצגת כל התגובות