אדם אשר בנו היה זקוק להלוואות מהבנק פנה לגיסו בכדי שיירתם לעזרה ויחתום על ערבות לטובת אחיינו. הגיס הסכים למהלך אך כאשר הבנק ביקש להפעיל את הערבות הוא טען כי אין לחייבו בסכומים המדוברים.
במסגרת ההליך המשפטי, הערב העלה שתי טענות עיקריות. ראשית, נטען שכתב הערבות נחתם מבלי שפקיד הבנק הסביר לערב את המשמעות המלאה של התחייבויותיו. כמו כן, הדוד טען כי הבנק לא גילה לו את מטרת ההלוואות (חוב קיים לבנק) כפי שהוא היה מחויב לעשות. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה על פי ההגנות אשר חלות על ערב מוגן בהתאם לפרק ב' לחוק הערבות. בסופו של היום, התנגדות הערב התקבלה בחלקה. כיצד בית המשפט הגיע למסקנה שיש להעניק לערב פטור מערבותו? על כך ברשימה הבאה.
מיהו ערב מוגן?
ערב מוגן הוא ערב יחיד אשר חותם על חוזה ערבות עבור סכום שאיננו עולה על כ-90,000 ₪ להלוואה רגילה או כ-750,000 שקלים לטובת הלוואת דיור עבור החייב ו/או בני משפחתו (סכומים אלה מתעדכנים מעת לעת והם נכונים כאן למאי 2015). חוק הערבות מעניק מספר הגנות לערב מוגן בכדי לוודא שחוזה ערבות יבוצע בפועל רק כאשר מוצו עד תום ההליכים כנגד החייב. כמו כן, החוק קובע שניתן לפעול כנגד ערב מוגן כאשר הלווה נפטר, ניתן כנגדו צו כינוס נכסים, הוא הוכרז פסול דין או יצא לצמיתות מהארץ.
חובת הגילוי – "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו"
אחת ההגנות אשר חלות על ערב מוגן היא חובת הגילוי. על פי סעיף 22 לחוק הערבות, לפני כריתת חוזה ערבות מול ערב מוגן, הנושה חייב לגלות לאחרון שורה ארוכה של פרטים רלבנטיים. הסכום המדובר, שיעור הריבית ו/או ההצמדה, תשלומים שונים בגין אי קיום החוב וכיוצא בזה. חובת הגילוי נועדה לאפשר לערב לשקול היטב את חתימתו לאור הסיכונים אשר עומדים על הפרק. למשל, במידה שהערבות מתבקשת לסגירת חוב קיים לאותו הנושה, הנושה חייב לעדכן את הערב בעניין זה (שכן אין דין חייב אשר צובר חובות שונים כדין אדם ללא רבב אשר נוטל הלוואה בהעדר חובות קיימים). על פי חוק הערבות, הפרתה של חובת הגילוי שומטת את הקרקע תחת חוזה הערבות ויכולה להביא לפטור מלא.
במרבית המקרים, הלוואה ניטלת מהבנק ובתי המשפט קבעו זה מכבר שחובת הגילוי אשר חלה על תאגידים בנקאיים היא רחבה במיוחד. בעיקר נוכח האמון הרב שהציבור רוכש לבנקים ובשל היותם בעלי מידע רלבנטי לגבי הלווה הזקוק לערבות. כב' השופט ליאור ברינגר התייחס לכך בפסק דין שניתן על ידו באביב 2014 (תא"מ 24398-07-11). "לפני ימים ספורים קראנו שוב את ההגדה של פסח בה לימדונו אבותינו כי זה שאינו יודע לשאול – את פתח לו", התפייט כב' השופט ברינגר בפסק הדין והמשיך, "אחרי הכל, המטרה החברתית היא לאפשר קיומן של הלוואות ולשם כך לאפשר חתימה של ערבים להלוואות, אולם הכוונה היא שהדברים ייעשו מתוך הבנה ושיקול דעת ולא אגב חתימה סתמית על טפסים כאשר הערב אינו מודע למשמעות חתימתו".
לסיכום
במקרה שתואר לעיל, בית המשפט נדרש לבחון את ערבותו של הדוד לשתי הלוואות שונות. לגבי ההלוואה הראשונה, נמצא כי הבנק הפר את חובתו כלפי הערב כשהסתיר מידע קריטי אודות מצבו הכלכלי הבעייתי של האחיין. בפועל, ההלוואה הראשונה ניטלה לטובת כיסוי חובות קיימים והלוואות קודמות (לבנק). הבנק, אשר ניסה לטעון אחרת, לא שכנע את בית המשפט. חשוב לציין כי הדין היה שונה לגבי ההלוואה שנייה, כאן נקבע שהבנק השכיל לפרט את מלוא המידע והוא רשאי להיפרע מהערב. על כן, ולאור מיצוי ההליכים מול החייב העיקרי, נפסק כי הדוד יישא בערבותו להלוואה זו.
ערבות מוגנת איננה עניין של מה בכך. אמנם חוזה ערבות יכול להביא לחיובו של הערב בבוא העת, אך ישנן לא מעט הגנות אשר מסייעות לערבים בסיטואציות אלה. בכל חתימה על חוזה ערבות, וגם כאשר החתימה נעשית עבור בני משפחה ומקורבים, מומלץ לבחון היטב את מלוא הפרמטרים והסיכונים. כדאי כמובן להתייעץ עם עורך דין ולזכור שנותן ההלוואה (הבנק בד"כ) מצוי בניגוד אינטרסים. דהיינו, הערב, ורק הוא, אחראי על חתימתו. אמנם הבנק מחויב לנקוט בשקיפות והוגנות כלפי הערב המוגן, אך מומלץ בהחלט שלא להשאיר את העניין ל"מזל". כידוע, כאשר הסוגיה מונחת לפתחו של בית המשפט, אין לדעת כיצד התיק יסתיים.
החוק והפסיקה אינם מקילים ראש בעניין חובת היידוע לערב על אופי ההלוואה. נתקלתי בעשרות מקרים בו בתחילת ההליך המשפטי אותו ניהלתי התנהג הבנק כאילו הניצחון מונח בכיסו. בהמשך ההליך ראו נציגי הבנק שבית המשפט לא עושה להם חיים קלים, ולכן הגיעו לפשרה בתיק.
הפחד הגדול של נציגי הבנקים הוא פסק דין בעניינם. כל פסק דין גורר אחריו עוד תביעות דומות ומאלץ אותם לסגור תיקים או לבוא בפשרה עם הערבים. לכן חשוב מאוד לעמוד על זכויותינו וככל ואנו סבורים ששגה הבנק בהתנהלותו, להגיש על כך תביעה / התנגדות.