בני זוג נישאו בשנת 2001 ונולד להם בן יחיד. לאחר שלוש שנים החליטו בני הזוג להתגרש בהסכמה, כאשר הם מופיעים בבית הדין עם הסכם גירושין, שבו הוסכם שהבן שבגיל חצי שנה יישאר במשמורת אצל האם, והאב ישלם לבן מזונות עד גיל 18.
כמו כן נקבעו בהסכם הסדרי ראיה לילד אצל האב, לאחר תקופה, האב, באחת מהפעמים שהבן נשאר ללון אצלו, לא החזיר את הבן בזמן, כנדרש, ובעקבות זאת האם התלוננה במשטרה, והבעל הועמד למשפט ונקבע לו קנס כספי. האב, מחשש להסתבכות נוספת, הפסיק את הקשר עם בנו, ונוצר נתק בין האב לבן, בינתיים כל אחד מהצדדים נישא מחדש והקים משפחה.
כהיום בא האב לבית הדין בתביעה להסדיר מחדש את ביקורי הבן אצלו, ולחילופין תביעה לביטול תשלום המזונות עם הבן ימשיך בנתק עם האב. ובטענה שנכון שהוא זה שהפסיק את הקשר עם בנו, משום שהוא חשש להסתבכויות עם האם, אך כיום שהילד יותר גדול, הוא לא רואה כל מניעה לפגוש את הבן, ובפרט שהוא עומד בהתחייבות של תשלום המזונות המוסכמים לבן כל חודש, עוד טוען האב שהבן לא רוצה קשר איתו, כי האימא ממרידה את הבן שלא יהיה בקשר איתו.
מנגד, האישה טוענת שהיא זו שממריצה את הבן כן להיפגש עם האב, כי היא רואה חשיבות ליצירת קשר בין הבן לאב, ואף שלדעתה בעלה לשעבר הוא רק אב ביולוגי, משום שבעלה כהיום הוא זה שמגדל את הילד כבר מגיל חצי שנה במסירות, ועוד טוענת האישה שמה שהבן לא ניפגש עם האב, היא תגובה נפשית פנימית של הילד כנגד האב הביולוגי, וזה טבעי שילד שגודל כמעט 13 שנה אצל הורים מסורים, קשה לו להכיר את האב הביולוגי.
בית הדין ביקש חוות דעת של השרות הפסיכולוגי, וממנה עולה שבאמת קיימת רתיעה עמוקה אצל הבן ממפגש עם אביו הביולוגי, ונוח לבן ב"חממה" שבה הוא נמצא, ולכן מומלץ שכרגע יש להימנע מחידוש הקשר של הבן עם האב,
בפס"ד ראשוני בית הדין נתן פס"ד שאין לפטור את האב מתשלום מזונות הבן, מאחר שהאם ובעלה נהגו בהתאם להנחיות המקצועיות על מנת להביא לחיזוק האישיות של הבן, ועל כן יש להניח שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבסופו יביא לחידוש הקשר עם האב, על כן על האב להמתין בסבלנות עד שיושגו התוצאות הרצויות.
לאחר כתקופה התברר שהבן נשאר בדעתו ואין הוא רוצה קשר עם האב, כמו כן התקבל בבי"ד תסקיר מנומק מרשויות הרווחה, שהבן חזק בעמדתו לא להיות בקשר עם האב הביולוגי, ויש לבן הרבה כעסים על האב, וביחס לחלקה של האם במצב שנוצר, קשה לקבוע מסמרות, אך כבר כבר בגמ' נאמר "שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה" דהיינו דיבור של הילד בשוק הוא ממה ששמע מאביו או מאמו.
בית הדין דן האם אמנם בנסיבות המתוארות האב פטור מתשלום המזונות שנקבעו על פי ההסכם בין הצדדים במסגרת הסכם הגירושין, הדיון נסב סביב שתי שאלות עקרוניות, 1. מה היא הגדרת חיוב האב במזונות הבן שאינו רוצה לעבור לגור אצל אביו, או מסרב לפגוש אותו, (ראוי לציין שהבן עומד לקראת בר מצוה שיש עליו חיוב לקיים מצוות לרבות מצוות כיבוד אב) 2. בי"ד דן שאולי באמת האב יהיה פטור ממזונות המוטלים עליו מכח הדין בלבד, אך מכל מקום יהיה חייב במזונות במקום שהתחייב בהסכם ובקניין בלי כל תנאי, כגון במקרה דנן, אך מצד שני אולי האב כן יכול להשתחרר מההסכם, בטענה שמלכתחילה כל מה שהתחייב במזונות בהסכם, זה בכפוף לכך שהבן ישמור על קשר המקובל בין אב לבנו.
בפסק דין מנומק בית הדין דן ביסוד חיוב המזונות אב לבן מעל גיל שש, האם זה חיוב גמור מתקנת חכמים ואינו צדקה גרידא, ולבן יש זכות לתבוע את האב, אך האב יכול להשיב שאין עליו חיוב זה כל עוד הבן אינו שומע בקולו לבוא אליו, שהרי הוא מוכן לפרנסו בביתו, או שזה מדין גדרי צדקה בלבד, וגם אם זה מדין צדקה מכל מקום יש לדון האם על-כל-פנים הוטלה על האב חובה שאינו יכול להימלט ממנה, וחובתו עדיפה מאחרים, אך מכל מקום אין מקום לחייבו בצדקה כשהוא מוכן לזונו בביתו, והאב יוכל לטעון שהוא אינו מתנער מחיובו במזונות הבן, אך בלבד שיבוא לבקרו וליטול ממנו את מזונותיו.
כמו כן הובא שם בפס"ד כמה דעות לגבי הקשר של חיוב מזונות לחיוב משמורת וראיה, דעת הרב אלישיב זצ"ל שקביעת משמורת הילדים נובעת מקביעת טובת הילד, ומאידך החובה לפרנס את הבן והבת נגזרת מעצם היותו אב, ואינה כנגד מימוש זכות משמורת או ביקור, ואין זיקה בין שני הנושאים הללו, ולעומת זה דעת הרב ואלדינברג זצ"ל שהאב פטור מתשלום המזונות כל עוד האב אינו מקבל את מה שזכאי לו על פי הדין, לרבות קשר קרוב לבן,
בית הדין למסקנה כותב, שהאב מחויב במזונות הבן, והבן מחויב לבקרו, ולשמור על קשר עמו, אך בנסיבות הנוכחיות שהבן מתנגד לכל קשר, ועקב כך הבן אינו מכיר את אביו, והאב אינו מכיר את בנו, האב רשאי לומר שאינו מתנער מחובתו לפרנס את בנו, ויכול האב להגיד שהוא רוצה להעביר את המזונות דרך בנו, ואם הבן נמנע מלבקר את אביו האב רשאי להשאיר את דמי המזונות אצלו, וכיון שהבן עומד לקראת גיל 13, ניתן לדרוש מהבן לשנות את יחסו לאביו, ומוטל על האם לסייע בהכשרת הרקע המתאים לכך, ובנוגע לשאלה השנייה שבהסכם הגירושין האב התחייב לשלם מזונות ללא תנאי, כתב בית הדין שמכל מקום יש אומדנה שמוכח שסעיף המזונות בהסכם הגירושין קשור ומותנה בסעיף הקובע את חובת הבן לבקר את אביו, אמנם סטייה קלה מהסכם אינה גוררת ביטול המזונות, אך בנסיבות הקיצוניות של מקרה זה, יש לקשור בין שני סעיפים אלו.
הנלמד מזה שאשה שפותחת תיק לבעלה בבית משפט בנושא משמורת הילדים ותובעת את הבעל, שהוא לא עומד בלוח הזמנים, לפעמים בעקבות זה הבעל יירתע מלהיות בקשר עם הילדים, וזה עלול להביא לפסיקה של בית הדין, שהבעל מכאן ולהבא יהיה פטור ממזונות.
עדכון פסיקה זו נכתב על ידי עו"ד לדיני משפחה יהושע דוב פלדשטיין
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
הצגת כל התגובות