ב-2017 פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר בנוגע למיסוי פעילויות במטבעות וירטואליים. מטבע וירטואלי יכול לשמש בתשלום עבור סחורות, שירותים, המרה למטבעות אחרים וגם להשקעה. כדי לקבוע את שיטת המיסוי נשאלת השאלה האם מטבע וירטואלי הוא מטבע או נכס. כמטבע - עליות השווי פטורות ממס, מנגד כנכס - המכירה שלו חייבת במס.
עמדת רשות המיסים היא שמטבע וירטואלי הוא נכס, אך עמדת רשות המיסים, אינה תורה מסיני ומאחוריה עומד אינטרס. כפי שהסברנו לעיל בהתאם לדין בישראל הפרשי שער מטבע הינם פטורים ממס, חששה של רשות המיסים כי עשרות מיליוני דולרים של רווחים יהיו פטורים ממס הוביל אותה למסקנה כי אין המדובר במטבע אלא בנכס, ומכירת נכס כפופה למס.
אנו סבורים כי רשות המיסים קודם סימנה את המטרה (הרצון לגבות תשלום) ורק לאחר מכן מצאה את הקונסטרוקציה המשפטית, בין השאר: מפנה רשות המיסים לחוק בנק ישראל שם נקבע, כי מטבע הינו הילך חוקי במדינה זרה (משמע אמצעי תשלום), כאשר לעמדת רשות המיסים על המטבע גם להיות מוחשי, שני קריטריונים שלכאורה מטבעות וירטואליים אינם עומדים בהם.
אלא שלהבנתנו ניתוח משפטי זה שגוי ואינו נכון:
ראשית לא כל המטבעות הווירטואליים זהים: יש כאלו שאין מאחוריהם דבר, אחרים, הינם מעין "שובר" המקנה זכות לקבלת שירות או נכס ואחרים דומים יותר לניירות ערך. לכן הכללה בעניין זה וודאי אינה נכונה. בנוסף, אין סיבה להפנות דווקא לחוק זה ולא לדוגמא ללשון בני אדם (שם וודאי מטבע יכול להיות כל אמצעי תשלום גם אלקטרוני או וירטואלי). שנית חלק מן המטבעות הווירטואליים הינם החלט "הילך חוקי", לדוגמא הביטקויין ביפן הינו אמצעי תשלום לגיטימי וכך הופך הדבר בעוד ועוד מדינות (ראו בין השאר בבלרוס וכן דברי שר האוצר בגרמניה כבר בשנת 2013).
לבסוף אין מחלוקת כי הפרשי שער בחשבון בנק – על אף שאין המדובר בשום דבר מוחשי הינם פטורים ממס - מעולם רשות המיסים לא טענה כי הואיל ומדובר בשורות קוד במחשב – הפרשי שער אלו לא יהיו פטורים ממס.
התוצאה של קבלת הניתוח המשפטי שלעיל הינה פטור גורף לרווחים משערי מטבע ומכך חוששת רשות המיסים.
אלא שלאור עמדתה של רשות המיסים, עשויה להיווצר בעיה נוספת, מחד, לכאורה מי שיש בידיו נכס (הוני) והוא מוכר אותו, כפוף למס רווחי הון (25%) ובמקרה בו מדובר ברווח גדול, עושי להיות כפוף גם למס יסף (3%) אלא שמי שיש בידיו מס' רב של מטבעות או שביצע מס' עסקאות או שיש לו ידע טכני, ועוד כהנה וכהנה עשוי להיחשב על ידי רשות המיסים כמי ש-"עוסק" במטבעות ובהשקעה בהן או לחילופין הם עשויים לסווג את העסקה אותה ביצע כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. במקרים אלו, יתחייב אותו אדם בשיעורי מס שוליים (50%) וכן בביטוח לאומי.
יתירה מכך חשוב לזכור ששעם התקדמות הרגולציה, גם הפיקוח מתהדק. האיחוד האירופי כבר הודיע שיאסור בעתיד על עסקאות אנונימיות במטבעות וירטואליים וישנן בורסות שכבר הודיעו כי ידווחו על עסקאות של 20,000$ ומעלה.
לאור דברים אלו, הרי שברור כי מומלץ מאוד לפני קנייה או מכירה לפנות למומחה בתחום המיסים ע"מ שזה האחרון יסייע במתן חוות דעת או ישיג החלטה מקדמית לגבי אופי המיסוי של העסקה העתידית.
בנוסף, מי שכבר יש בידיו מטבעות וירטואליים, ובכוונתו למכור אותם, מומלץ כי יבצע זאת תחת חוות דעת של עו"ד המתמחה בתחום המיסים, או תחת הגעה להסדר מיסוי מוסכם עם רשות המיסים.
בימים אלו לאור הארכת נוהל הגילוי מרצון ובמסגרתו המסלול האנונימי, ישנה אפשרות טובה יותר לנהל מו"מ באשר לאופן המיסוי וששעורי המס ולכן אנו ממליצים לפנות דווקא בימים אלו להגעה באשר להסדר מיסוי אל מול רשות המיסים.
הכותב: ד"ר אריה ליבוביץ, עו"ד ונוטריון. הינו מומחה למיסים מחברם של הספרים: אנציקלופדיית מע"מ (2 חלקים); אנציקלופדיית אמנות מס (חלק שני); אמנות מס 111 טבלאות השוואה; נאמנויות ומיסוי נאמנויות ועוד לצד אלפי מאמרים מקצועיים ועיתונאיים. לאתר המשרד ראו - https://www.atax.co.il