"בניגוד למה שהמגזר החרדי חושב, אני קרוב ליהדות״, כך אמר ביום חמישי האחרון השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, במפגש מיוחד שקיים בקמפוס החרדי אונו בירושלים. עוד אמר במפגש: ״הצעתי לשרת המשפטים להתייעץ איתי כדי שלא תיזכר כשרה שלא הותירה חותם. המלצתי לה לשמור על עצמאות בתי המשפט. היום מערכת בתי המשפט היא יחידת סמך של משרד המשפטים״
הנשיא לשעבר ברק נענה לבקשתו של דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' יובל אלבשן, להיפגש עם סטודנטים וסטודנטיות מהקמפוס החרדי ולנהל איתם דיאלוג בהמשך לביקורת הציבורית שנמתחה עליו באחרונה, בעיקר בציבור החרדי, בנוגע לאקטיביזם השיפוטי והתערבות בג"ץ בחקיקה היהודית. "כוחנו בשונות ואחדותנו היא במסגרת הדמוקרטית. סובלנות היא הבסיס לפלורליזם", ציטט אלבשן את אחד מנאומיו של ברק.
ברק התייחס לנושא במסגרת שיח עם סטודנטים בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, וסיפר כי היוזמה לשלב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פסקת התגברות, איננה יוזמה חדשה: "בוועדת נאמן המליצו שעל-מנת לתקן חוק יסוד צריך רוב של 70 חברי כנסת. אז הייתי כבר הנשיא, הלכתי לכנסת ואמרתי שאני מסכים לזה, ל-70 חברי כנסת".
"הבעיה העיקרית שמונחת ביסוד ההצעה", המשיך ברק: "זה שהיא מבוססת על תיקון חוקתי ברוב קואליציוני, וזה נוגד תפיסה חוקתית בסיסית. הרע מתחיל לא בפסקת ההתגברות, אלא בזה שפסקת ההתגברות היא בעצם תיקון חוקתי נקודתי. זה דומה לתיקון לחוק היסוד בעניין X".
עוד הוסיף: "כל ההצעות האלה הן הצעות שנעשות תחת לחץ של צרכי שעה מידיים. בעיית הפליטים חדלה מלהיות בעיה משפטית אקוטית, משום שבמאסר הם כבר לא יכולים להיות, וצריך לפתור את הבעיה של דרום תל-אביב. אני חושב שלכל אחד מהתושבים בדרום תל-אביב יש זכות חוקתית לפיצויים על הנזק שנגרם לו. זה נושא כל-כך כבד, שאנחנו זקוקים לבדיקה יסודית שלו. לא מהיום למחר. לא תחת לחץ פליטים. מדובר בבעיה הרבה יותר גדולה מבעיית הפליטים".
הצגת כל התגובות