הערעור התקבל: הבעיה בברכיים הוחמרה עקב השירות הצבאי

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הצעירה התגייסה בשנת 2006 עם פרופיל 97, שירתה כלוחמת בגדוד חיל רגלים ולאחר מכן כפקידה פלוגתית ושוחררה בתום השירות כעבור שנתיים, עם פרופיל 72.

לייעוץ בענייני צבא ובטחון:

עורך דין דיני צבא ובטחון

בסוף 2010 היא הגישה המערערת למשרד הבטחון בקשה להכרת בזכות לפי חוק הנכים. בבקשה נכתב כי כבר מהטירונות החלה לסבול מכאבי ברכיים, עקב מאמצים ונשיאת משאות כבדים.

על סמך חוות דעת רפואית, קצין התגמולים קבע שאין קשר בין כאבי הברכיים של המערערת לבין תנאי שירותה הצבאי.

על החלטה זו היא הגישה ערעור בבית משפט השלום בחיפה, בו טענה שלאחר גיוסה החלה לסבול מכאבים בברכיים, שנגרמו עקב השירות המפרך כלוחמת – בטירונות, באימון המתקדם ובפלוגה – וכי רק כחצי שנה לפני שחרורה, הצבא הוריד את הפרופיל שלה והיא הועברה לתפקיד של פקידה פלוגתית.

המערערת הגישה חוות דעת אורתופד, שקבע כי היא סובלת מנכות בברכיה, שמתבטאת בהפרעה תוך מפרקית (התרככות הסחוס במפרק של הברך), שנוצרה על רקע תנאי שירותה הצבאי, בשל העומס הפיזי הממושך על הברכיים, המהווה "גורם טראומטי".

המערערת סיפרה על המשאות והציוד הרב שנדרשה לסחוב החל מהיום הראשון ועד האימון המתקדם, שכלל גם מסעות אלונקה, ופעילות גופנית רבה – ריצות, שמירות בעמידה, ועונשים הכרוכים במאמצים פיזיים משמעותיים.

קצין התגמולים – המשיב – טען שהמערערת סבלה כבר לפני גיוסה בטרם מפגיעה ישירה בברכיה, וכן כי ההפרעה שממנה היא סובלת – התרככות של הסחוס – מהווה תופעה נפוצה אצל נשים צעירות, ואיננה נגרמת בשל פעילות גופנית.

כמו כן, המשיב צירף חוות דעת נגדית, וטען כי בבדיקות שבוצעו לא התגלה אצל המערערת ממצא טראומתי.

לבסוף נטען כי השירות בוודאי שלא גרם לבעיה הרפואית, אלא לכל היותר מדובר בהחמרה מסוימת.

עומס יתר

השופט אורי גולדקורן קיבל את הערעור. השופט אימץ את דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, שהגיע למסקנה שיש לשייך את כאבי הברכיים לשירות הצבאי של המערערת, ולא לתלונות על כאבי ברכיים בתקופת הילדות המוקדמת, שעלו מן התיעוד הרפואי.

כמו כן, כתב השופט: "אין להתעלם מכך שלא בוצעו למערערת כל הבדיקות שיכולות היו לשלול גורמי סיכון אחרים להיווצרות CMP במהלך השירות (ואף לפניו)".

עם זאת, לנוכח התיעוד הרפואי, כולל העובדה שכאבי הברכיים הופיעו כבר שבועות ספורים בתוך הטירונות, השופט הבהיר כי הוכח שככל הנראה הפגימוּת בברכיים הייתה קיימת עוד לפני הגיוס.

בסופו של דבר השופט השתכנע שהשירות הצבאי – עומס היתר, נשיאת המשקלים, כפיפות ברכיים לפרקי זמן ממשוכים – אכן גרם להחמרה משמעותית, ועל כן ביטל את החלטת קצין התגמולים.

לאחר ששקל את כל הנתונים, השופט קבע שהשירות הצבאי גרם להחמרה בשיעור של שני שליש (66%) בבעיית הברכיים ממנה סבלה המערערת.

בנוסף נקבע כי המשיב ישלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

• ב"כ המערערת: עו"ד בנימין פילובסקי
• ב"כ המשיב: עו"ד אורית ברקמן

לפסק הדין לחצו כאן

הכותב: עורך דין עומר יעבץ עוסק בדיני צבא וביטחון

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.