כחצי מיליון שקל פיצויים לרוכב אופניים שנפצע בתאונה

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני כ-12 שנה יצא האיש עם משפחתו וחבריו לטיול אופניים משותף בצפון הארץ, במסלול מכיוון הר מנשה לאתר הטיולים "גבעת הרקפות" ומשם לקיבוץ גלעד.

נפגעתם כתוצאה ממחדל?

פנו ל-עורך דין נזיקין

לאחר מספר שעות רכיבה, הגיעה החבורה לשביל עפר בסמוך לקיבוץ. לפתע, נתקלו אופניו של האיש בחוט תיל שנמתח בין שני עמודי ברזל בצדי השביל. הוא עף למרחק רב ונפל בחוזקה רבה על האדמה, וכתוצאה, נגרמה לו פגיעה רב מערכתית במהלכה ספג חבלות קשות במרבית אבריו ובעיקר בראשו.

חמש שנים לאחר מכן, הגיש הנפגע, כיום בן 56, תביעה נגד קיבוץ גלעד שהתאונה אירעה בשטחו, חברת הביטוח של הקיבוץ "ביטוח חקלאי", וכן נגד מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של השטח.

לטענתו, הנתבעים התרשלו כאשר אפשרו לו להיכנס לשטח מלא במכשולים מסוכנים, מבלי שהציבו במקום שלטי אזהרה. עוד לדברי התובע, הקיבוץ הפעיל במקום מרעה בקר באופן לקוי, באופן שיצר סכנה למשתמשים בשטח.

התובע טען כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות בשיעור של 45%, וכי הוא סובל מהפרעות בשיווי המשקל, פזילה בעינו וליקוי שמיעה חמור.

את נזקיו העריך התובע, מהנדס בנייה במקצועו, בסך כולל של 2.23 מיליון שקל עבור הפסדי שכר, נזק לא ממוני והוצאות רפואיות.

הנתבעים טענו כי מי שאחראי לתאונה הוא התובע, שלדבריהם, גרם לתאונה ברשלנותו הבלעדית כאשר לא התאים את רכיבתו לתנאי הדרך, ובחר במסלול טיולים מסוכן. כמו כן, טענו הנתבעים כי סכום התביעה מופרז.

בד בבד, מינהל מקרקעי ישראל הגיש הודעת צד שלישי נגד קיבוץ גלעד, בטענה שמתוקף מעמדו כחוכר לדורות של השטח, האחראי לתחזוקת המקום, הוא זה שאחראי לפצות את התובע במידה שייפסקו לו פיצויים.

במהלך הדיון התגלה ששדה הראיה במסלול היה טוב מאוד, ושהתובע לא ראה את המכשול מכיוון שסונוור מהשמש.

חובת זהירות

השופט הבכיר שכיב סרחאן התרשם מעדותם האמינה של התובע ועדי הראייה מטעמו, תוך כדי שהדגיש את חובתם של בעלים או מחזיקים של מקרקעין, לפקח על הנעשה בשטחם בדרך המגינה על ביטחונם ושלומם של המבקרים.

מכאן, הבהיר השופט כי השטח בו אירעה התאונה הוא למעשה חלק ממשבצת חקלאית שנמצאת בשליטתו של הקיבוץ, שהשתמש במקרקעין כמכלאת שדה לעדר הבקר שבבעלותו, ויצר במקום "מפגע בטיחותי מסוכן " על ידי קשירת חוט תיל.

לעומת הקיבוץ, השופט פטר את המינהל מכל אחריות לנזקי התובע, מהטעם שהפיקוח והשליטה המלאים על המקרקעין הועברו לקיבוץ במסגרת חוזה החכירה.

את נכותו התפקודית של התובע, שלאחר תקופה החלמה בת שלושה חודשים חזר לעבוד כרגיל, העריך השופט ב-30%. בהתאם, סך נזקיו של התובע בעקבות התאונה הועמדו על 615,549 שקל.

ואולם, השופט לא התעלם מכך שהתובע המשיך לרכוב על אופניו כשהוא מסנוור מהשמש, וייחס לו אחריות של 20% לגרימת התאונה.

לפיכך, הורה השופט לקיבוץ גלעד וחברת הביטוח שלו לשלם לתובע 492,439 שקל עבור הפסדי השתכרות, נזק לא ממוני, והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי הנפסק.

מכיוון שהתביעה נגד המינהל נדחתה, חויב התובע לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט בסכום כולל של 20,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד יובל ריימונד
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסף הוד
• ב"כ המינהל: עו"ד רוני אור

לעורך דין נזיקין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין רן שקד עוסק בנזקי גוף.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.