העובד נפגע ממקדחה – המעסיקה תשלם כחצי מיליון שקל

(צילום: שאטרסטוק)

לפני תשע שנים החל האיש, כיום בן 29, לעבוד כרתך במפעל של חברת "מתכת רם (נגב)". כתשעה חודשים לאחר תחילת עבודתו, באמצע עבודת ריתוך, התבקש העובד לגשת למקדחה תעשייתית ולחורר פלטת ברזל.

נפצעתם בתאונת עבודה?

פנו ל-עורך דין תאונות עבודה

מכיוון שהפלטה הייתה חמה, החליט העובד ללבוש כפפת ריתוך מעור, אך הייתה זו החלטה שגויה, שכן המקדחה החלה לפעול וליפפה את הכפפה, שהסתבכה, ובסופו של דבר הוא נפצע קשה בכף ידו הימנית.

ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, ובשנת 2009 הגיש העובד תביעה לפיצוי על נזקיו נגד מעסיקתו לשעבר וחברת הביטוח שלה "איילון". התובע טען כי התאונה התרחשה בגלל רשלנותה של המעסיקה, שדרשה ממנו לעבוד על המקדחה למרות שמעולם לא עבד עליה קודם, ולא קיבל כל תדריך בטיחות בנושא. התובע אף סיפר שהמפסק של המקדחה לא היה תקין וגם כשניסה לעצור אותה לא תמיד הצליח.

מנגד, המעסיקה הכחישה את טענת התובע, לפיה זו הייתה הפעם הראשונה בה עבד על המקדחה. לטענתה, לכל העובדים ניתנה הוראה מפורשת שלא לעבוד על המקדחה עם כפפות, ואילו התובע היה מציית לנהלים הוא לא היה נפגע. בתגובה, השיב התובע כי בכלל לא ידע שאסור לעבוד עם כפפות.

עובד מפעל שזומן לעדות סיפר כי הוא זוכר שעבר הדרכה לפני שהשתמש במקדחה, אך לא ידע לספר האם התובע קיבל הדרכה דומה.

איך יכל לדעת על הסיכון?

השופטת עפרה אטיאס קיבלה את טענת המעסיקה כי התובע פעל בניגוד להוראות הבטיחות במפעל. מעדות התובע, שסיפר כי המפסק של המקדחה לא תמיד עבד, הסיקה השופטת כי בניגוד לטענתו, זו גם לא הייתה הפעם הראשונה שעבד על המקדחה.

ואולם, השופטת קיבלה את גרסת התובע בכל הנוגע להדרכת הבטיחות וקבעה כי לא הוכח שעבר הדרכה מתאימה, ועל כן לא היה מודע לאיסור לעבוד עם כפפות בזמן עבודה עם המקדחה. משכך, הנתבעת היא זו שהתרשלה.

"אין לצפות מן התובע, במיוחד בשים לב לגילו ולניסיונו, שיידע, ללא הדרכה מתאימה, על הסיכון המוגבר הכרוך בביצוע עבודות הקדיחה כאשר נתונה כפפה בידו" כתבה השופטת.

עם זאת, השופטת בכל זאת החליטה לייחס לתובע אחריות בשיעור של 20%, לנזקיו. זאת, משום שמעדותו עלה כי התאונה אירעה כשדעתו הוסחה על-ידי עובד אחר והוא נענה לקריאתו מבלי שדאג לוודא שכיבה את המקדחה.

נכותו של התובע, שיד ימין שלו מוגבלת, הועמדה על 14.5%, ובהתחשב בגילו הצעיר ובשכרו, נזקיו, בהם הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, הוערכו בסך של 698,934 שקל. לאחר ניכוי אחריותו והתגמולים שקיבל מביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבעות לשלם לתובע, ביחד ולחוד, 464,532 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין תאונות עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עורכת דין טלי טרומפ שוהמי עוסקת בתאונות עבודה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.