לשכת הוצאה לפועל חויבה לפצות דיירים שרכושם עוקל

(צילום: שאטרסטוק)

לפני כשש שנים עברו בני הזוג להתגורר בשכירות בדירת מגורים נהריה. כמה חודשים לאחר כניסתם, הגיעו למקום נציגי לשכת ההוצאה לפועל במטרה לעקל פריטים מהדירה לטובת חברת "י. שבי שיווק ומזון", לכיסוי חובו כספי של הדייר הקודם שגר בדירה (שהוא גם גיסה של האישה).

הסתבכתם בחובות?

פנו ל-עורך דין הוצאה לפועל

האישה הסבירה לנציגי ההוצל"פ שגיסה עזב לחו"ל עם משפחתו והם הניחו לה. אלא שבחלוף כחודש, הגיע לדירה מעקל מטעם רשות האכיפה והגבייה, כשהוא מלווה בעוזרים ומחזיק בצו עיקול.

בני הזוג ניסו להסביר לנציג כי הם מתגוררים בדירה והראו לו את הסכם השכירות, אך הוא סירב לעיין בהסכם, והחל להוציא מכשירי חשמל מהדירה.

בתגובה, הזעיקו בני הזוג המבוהלים שוטרים, שהורו למעקלים להחזיר את המוצרים למקומם, וביקשו מהם להצטרף אליהם לתחנת המשטרה.

אלא שאז התברר כי המשטרה אינה יכולה למנוע את העיקול עקב החוב. משכך, נאלצו בני הזוג לשלם למעקלים 4,000 שקל. לאחר המקרה, קיבל הזוג פסק דין הצהרתי, לפיו כל הרכוש בדירה שייך לו.

בעקבות החוויה הקשה שעבר, הגיש הזוג בשנת 2013 תביעה לפיצוי של 44,000 שקל נגד חברת "י. שבי שיווק מזון" ורשות האכיפה והגבייה. התובעים טענו, כי העיקול נעשה בניגוד לחוק. לדבריהם, מהרגע שהציגו למעקל את חוזה השכירות, אסור היה לו להמשיך בביצוע הצו. התובעים גם סיפרו שהמעקלים פעלו בצורה כוחנית ואלימה, וגרמו להם לעוגמת נפש.

החברה הזוכה (מבקשת צו העיקול) ועורך דינה טענו כי פעלו כראוי לאיתור כתובת המגורים של החייב. לדבריהם, התובעים ידעו שנושי החייב פועלים נגדו, ובכל זאת בחרו לשבת ב"חיבוק ידיים" במקום לעדכן שהחייב עזב.

רשות האכיפה והגבייה ביקשה לדחות את התביעה נגדה, בטענה שצווי העיקול ניתנו לפי בקשת הזוכה, מה גם שהעיקול עצמו בוצע על ידי קבלן חיצוני, שאינו חלק ממערכת ההוצאה לפועל.

המעקל טען בתגובה כי פעל בהתאם לנהלים, ותקף את התנהלות התובעים, שלדבריו ניסו להכשיל את ביצוע העיקול בחוסר תום לב.

יש ספק? אסור לעקל

השופט וויליאם חאמד הבהיר כי לפי חוק ההוצאה לפועל, כאשר ישנו ספק סביר לגבי זהות הבעלים של המיטלטלין, אין למעקל סמכות להוציא אותם מהדירה על דעת עצמו.

השופט מתח ביקורת על התנהלות החברה, שלא וידאה שהחייב מתגורר בכתובת לפני ביצוע העיקול, למרות שעברו 13 חודשים מאז מתן הצו.

השופט לא חסך את שבט ביקורתו גם מהמעקל, שהתעלם מחוזה השכירות שהוצג לו. עם זאת, השופט הבהיר כי בניגוד לעמדת רשות האכיפה והגבייה, היא אינה פטורה מאחריות לנזק שגרם בעל תפקיד מטעמה, מכוח מעמדה כאחראית על ביצוע צווי העיקול.ואולם, השופט לא התעלם מכך שהתובעים לא עדכנו לשכת ההוצאה לפועל על כך שהחייב לא גר בדירה, למרות שידעו על חובותיו הכספיים. לכן, קבע השופט שהתובעים אחראים ל-25% מהנזק שנגרם להם, אותו העמיד על 8,000 שקל.

לפיכך, חייב השופט את החברה, רשות האכיפה והגבייה, וכן את המעקל, בתשלום פיצוי כולל בסך של 6,000 שקל לתובעים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד עודד מנו, עו"ד דניאלה מנו שריר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד בן חיים

* עורך דין אריה חגאג עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.