מכרו דירה עם רטיבות בקירות מבלי לגלות, ויפצו את הרוכשים

(צילום: שאטרסטוק)

ביוני 2011 רכשו בני זוג דירת מגורים בכפר סבא, וחודשיים לאחר מכן נכנסו לגור בה. בני הזוג, שרצו לבצע שיפוץ בנכס, הזמינו קבלן שיפוצים שהסב את תשומת לבם לרטיבות בקירות ולסימני תיקונים של טיח מעל לפאנלים שבתחתית הקירות. מלבד זאת, הם גם חשו בריח כבד של עובש בחדר הארונות.

רכשתם בית עם פגם?

פנו ל- עורך דין מקרקעין

זמן קצר אחרי השיפוץ החל הצבע להתקלף, וסימני עובש צצו על הקירות. מתוסכלים מהתחושה שנמכר להם "חתול בשק", פנו בני הזוג בפברואר 2013 לבית משפט השלום בתל אביב בתביעה נגד המוכרים.

בני הזוג טענו לפיצוי בסך 120 אלף שקל עבור הפגמים שבדירה, עליהם המוכרים ידעו מלכתחילה והסתירו אותם מהם באמצעות צבע ורהיטים.

המוכרים לעומתם טענו כי הם גרו בדירה 18 שנה ברציפות, אירחו בה מכרים שהעידו כי לא ראו סימני רטיבות, הקפידו על סדר וניקיון ובמהלך אותם שנים מעולם לא התגלו הפגמים האמורים. לטענתם הליקויים בדירה נובעים מדירת השכן מלמעלה או מהשיפוץ שבני הזוג עשו, ולא ייתכן שהם באים אליהם בטענות שנה וחצי אחרי שהדירה נמכרה.

שלוש חוות דעת

השופט גיא הימן קיבל את התביעה בחלקה.

הוא הסביר כי התובעים הציגו בפניו שלוש חוות דעת של מומחים שקבעו כי הייתה קיימת רטיבות בדירה עוד לפני שהמשפחה נכנסה אליה.

עם זאת בכל אחת מחוות הדעת היו ליקויים. חוות הדעת הראשונה לא פירטה מה מקור הרטיבות, וגם העריכה את הנזק בסכומים כלליים ולא במדויק. חוות הדעת השנייה הייתה של מכון התקנים, שהוזמן לדירה בחורף, וממנה עלה כי רק באזור שמתחת לפינת האוכל הלחות הייתה גבוהה מגבול המותר לפי התקן. חוות דעת השלישית העריכה כי הרטיבות נובעת ממצע החול שמתחת לריצוף, אולם היא לא הציגה ממצאים האם מדובר ברטיבות גבוהה מהמותר.

למרות הקשיים הללו, קבע השופט כי יש להטיל אחריות על הנתבעים, משום שעולה כי כבר בחודשים הראשונים למגורי התובעים בדירה הם נתקלו בנזקי רטיבות שלא ניתן להתעלם מהם.

טענת הנתבעים כי לא היו מודעים לאותם פגמים לא יכולה לתפוס, קבע השופט הימן, מאחר שמדובר בפגמים מתמשכים שלא נוצרים ביום אחד, ואם כתמי הרטיבות הופיעו כבר בסמוך לכניסת התובעים לדירה, ניתן להסיק כי נוצרו עוד קודם.

אמנם הנתבעים הביאו לעדות מכרים שהעידו כי לא הבחינו ברטיבות בדירה, אולם השופט גם לא ציפה מאורחים להבחין בהם. גם טענת הנתבעים כי השיפוץ שערכו התובעים הוא שגרם לרטיבות לא הוכחה.

לבסוף, השופט העריך את הנזק שנגרם לתובעים בסכום נמוך משמעותית משתבעו, ופסק להם כ-31 אלף שקל. לאלו יצורף שכ"ט עו"ד בסך 4,700 שקל.

את הוצאות המשפט הכוללות אגרה ושכר טרחת מומחים כולל הוצאותיהם העמיד השופט על 4,500 שקל בלבד, הן משום שהתביעה הוכחה רק בחלקה הקטן, והן משום שלא הוצגה סיבה המצדיקה הגשת שלוש חוות דעת שונות בתיק.

• ב"כ התובעים: עו"ד אברהם שלו; עו"ד הירשברג
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב גנים

לעורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורכת דין שרית דיאמנט עוסקת בדיני מקרקעין.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.