על פי כתב האישום, ביולי 2014 התפתח בין בני הזוג ויכוח על רקע סירובה של האישה להכין את ארוחת השבת. הנאשם הכה אותה, סטר לה ואיים עליה כי ירצח אותה. לבושה בכותונת לילה, האישה המבוהלת ברחה מהבית.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין פלילי
בנותיהם הקטינות של בני הזוג יצאו אחרי האם, הנאשם תפס את הבת הבכורה, סטר גם לה וכינה אותה "כלבה". האישום גם ייחס לו תקיפה של בתו השנייה שלוש שנים קודם לכן, על רקע אי שביעות רצונו מלבושה והתנהגותה.
בדצמבר 2014 הודה הנאשם בעבירות והורשע. ההסדר בינו לבין המדינה קבע כי המדינה לא תדרוש מאסר בפועל ככל שתסקיר שירות המבחן בעניינו יהיה חיובי.
הנאשם הופנה לטיפול על ידי שירות המבחן, שהגיש לבית המשפט ארבעה תסקירים המסכמים את התהליך שעבר.
התסקירים העידו כי הנאשם משתף פעולה עם המטפלים וחל שינוי חיובי ביחסיו עם בנותיו וגרושתו. לכן הודיעה המדינה לבית המשפט כי היא לא דורשת מאסר בפועל ומסכימה לעונש של עבודות שירות בהיקף מורחב של 400 שעות. עם זאת, דרשה המדינה להותיר את ההרשעה על כנה.
ב"כ הנאשם ביקש את ביטול ההרשעה בהתחשב בתסקירי שירות המבחן החיוביים והחשש שההרשעה תפגע בעתידו.
סערת רגשות
השופטת דנה כהן-לקח מבית משפט השלום בירושלים הבהירה כי "הימנעות מהרשעה או ביטולה מהווים אמצעי חריג שבית המשפט יעשה בו שימוש רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן כשאין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מההרשעה לבין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה".
תחילה סברה השופטת כי לנוכח חומרת המעשים היה מקום להותיר את ההרשעה על כנה. אולם לאחר שעקבה אחר תהליך השיקום המוצלח בו שולב הנאשם ובחנה את ההשלכה האפשרית של הותרת ההרשעה על כנה, ראתה לנכון לבטל את ההרשעה.
השופטת הדגישה כי מעשי הנאשם חמורים ו"במקום להיות דמות מיטיבה ומגוננת על בני המשפחה הוא נקט באלימות פיזית ומילולית". עם זאת, העבירות בוצעו מתוך סערת רגשות ומדובר במעידה חד פעמית.
הנימוק המרכזי של השופטת לביטול ההרשעה היה התהליך הטיפולי-שיקומי שעובר הנאשם. להתרשמותה, על אף שבהתחלה לקח הנאשם אחריות חלקית על מעשיו, בחלוף הזמן חל שינוי ממשי בתפיסותיו. הנאשם החל לשתף פעולה באופן מלא עם התהליך הטיפולי, התמיד בפגישות, חל שינוי בדפוסי התקשורת עם גרושתו ובנותיו ושינוי חיובי משמעותי בקשר ביניהם.
"הותרת הרשעת הנאשם על כנה עלולה לחתור תחת התהליך השיקומי החיובי שהוא חווה כיום עם בנותיו וגרושתו", כתבה השופטת והוסיפה כי ביטול ההרשעה יתרום לחיזוק התהליך הטיפולי.
לפיכך, ועל אף היותו של המקרה "גבולי", ביטלה השופטת את הרשעת הנאשם.
בשל חומרת מעשיו, קבעה השופטת כי הנאשם ירצה עבודות שירות בהיקף משמעותי של 300 שעות. עוד נקבע כי הוא יהיה נתון לפיקוח קצין מבחן למשך שנה וחצי ויחתום על התחייבות כספית שלא לבצע עבירה דומה בשלוש השנים הקרובות.
עם זאת, כמובן, הנאשם לא יסבול מ"כתם ההרשעה" הפלילית שעשויה להקשות מאד על עתידו של אדם.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
לעורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותבת: עורכת דין יעל כהן עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.