המרצדס לא הגיעה, הקונה המאוכזב יקבל את כספו

(צילום: יח"צ)

הכל החל לפני כארבע שנים, כאשר אדם ביקש להחליף את רכבו מסוג "מרצדס", ברכב חדיש יותר, מאותה חברה, ששוויו הוערך בכחצי מיליון שקל.

האיש סיפר כיצד פנה ליבואנית רכבי היוקרה "סי קלאס מוטורס", והגיע עמה להסכמה לפיה התשלום יבוצע באמצעות עסקת קנייה בהמרה (טרייד-אין), של רכבו הישן שהוערך בכ-220,000 שקל, בעוד הוא יוסיף לכך תשלום על סך 300,000 שקל.

לשאלות בנושא גביית חובות:

פנו ל-עורך דין הוצאה לפועל

וכך, האיש מסר את רכבו הישן, ושילם ליבואנית 50,000 שקל בשיק.

ואולם, הרכב היוקרתי לא נמסר לידיו, ולכן האיש ביטל את העסקה, ודרש את כספו בחזרה. היבואנית מסרה לו חמישה שיקים בסך כולל של 230,000 שקל, ואף העבירה לחשבונו 200,000 שקל.

בשנת 2014, הגיע מועדם של שניים מהשיקים, כל אחד על סך 46,000 שקל, להיפרע. האיש פנה ללשכת ההוצאה לפועל כדי לממש אותם, אך נתקל בהתנגדות היבואנית, שטענה כי כבר שילמה את חובה. כתוצאה, המחלוקת בין הצדדים הועברה לבית משפט השלום בתל אביב.

התובע הציג מסמכים לתמיכה בגרסתו ובהם מסמכי העברת בנקאית על סך 37,000 יורו לסוכנות רכב בגרמניה, אישור הנתבעת כי הרכב הישן התקבל על ידה, וכן קבלה על סך 50,000 שקל שמסר לה.

מנגד, טענה הנתבעת כי התובע בכלל לא רכש את הרכב החדש ממנה, וסיפרה שאת עסקת רכישת הרכב הוא ערך בכלל מול יבואנית אחרת, בניהול סוחר מכוניות שלדבריה נעלם עם הכסף.

הנתבעת הסבירה כי הסכימה להשיב לתובע 230,000 שקל המורכבים משווי הרכב והשיק שקיבלה.

עם זאת, הנתבעת טענה כי לאחר זמן קצר, התובע דרש ממנה לפדות את השיקים בתשלום אחד במזומן. משלא עשתה זאת, טענה החברה כי חבורה של אנשי פשע כפתה עליה להעביר לתובע 200,000 שקל בהעברה בנקאית, ואילו התובע הפר את הבטחותיו להחזיר לה את השיקים.

התובע הכחיש מכל וכל את גרסת הנתבעת, זימן לעדות אדם שעבד בשיתוף פעולה עם הנתבעת, שחיזק את גרסתו באשר לנסיבות הרכישה, וסיפר שכתוצאה מקשיים באספקת הרכב, העסקה לא יצאה לפועל, והוסכם שהתובע יקבל את כספו בחזרה.

לא שילמה סתם

בתחילת דבריה, הרשמת הבכירה ורדה שוורץ הסבירה כי כאשר אדם מעלה טענה לפירעון חוב, במיוחד במקרה בו מדובר בשיק, הוא מחויב להוכיח זאת.

במקרה זה, הבהירה הרשמת כי הנתבעת, שטענה כאמור שפרעה את חובה, נכשלה להוכיח מה הייתה מטרת התשלום לתובע בסך 200,000 שקל.

כמו כן, הרשמת אף תמהה מדוע הנתבעת החליטה להשיב לתובע סכום זה, בניגוד לגרסתה לפיה אין לה כל אחריות לעסקה.

הרשמת מצאה את גרסתו של התובע והעד מטעמו כברורה ועקבית, וציינה כי טענת הנתבעת, לפיה הופיעו במשרדה "אנשי פשע" שכפו עליה לשלם לתובע אינה נתמכת בשום ראיה או עדות כלשהי.

בנוסף, לאחר שעיינה בתכתובות בין הצדדים לפני העברת סכום הכסף, הרשמת הדגישה כי אין שם ולו אזכור אחד של השיקים, אשר לכאורה אמורה הנתבעת לקבל כחזקה נגד פירעונם בהעברה בנקאית.

לפיכך, הרשמת החליטה לקבל את התביעה, והורתה על המשך הליכי ההוצאה לפועל נגד הנתבעת, שחויבה בהוצאות משפט בסך 8,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורך דין דיני הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין תהל בירן עוסקת בהוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.