לפני 11 שנים יצא תלמיד כיתה ו' בבית הספר "שז"ר" בעכו להפסקה יחד עם חבריו. תוך כדי ירידה במדרגות המובילות אל חצר בית הספר, התלמיד החליק ונפל. בעקבות הנפילה הכואבת, פונה התלמיד לבית החולים "הגליל המערבי" בנהריה, שם אובחן כסובל ממספר שברים ברגלו.
נפגעתם בתאונה?
פנו ל-עורך דין נזקי גוף
בשנת 2014 פנה הנפגע – היום צעיר בן 22 – אל בית משפט השלום בקריות, ותבע פיצויים בסך של 150 אלף שקל מעיריית עכו, האחראית על בית הספר ומתקניו.
התובע סיפר כי נפל בשל הרטיבות שהייתה על המדרגות, שלא טופלה על ידי עובדי בית הספר. לדבריו, העירייה הפרה את חובתה לשמור על בטיחותו ושל חבריו, בכך שלא מנעה את היווצרות הרטיבות על המדרגות.
העירייה הכחישה את גרסת התובע, ואף חלקה על כך שנגרמה לו נכות כלשהי בעקבות התאונה.
כמו כן, העירייה הגישה הודעת צד ג' נגד משרד החינוך, בטענה שהוא זה שהעסיק את מורי בית הספר והיה אחראי לדאוג לתחזוקה וסילוק מפגעים. לשיטתה, משרד החינוך אף התרשל בכך שלא דאג שהמורים יוציאו את התלמידים להפסקות באופן מסודר ובטוח.
בתגובה, טען משרד החינוך כי לא הייתה כל בעיה באופן יציאתם של התלמידים להפסקה. בנוסף, המשרד טען כי התאונה התרחשה בעקבות "פזיזות רגעית" של התובע, כך שהוא למעשה אחראי לנזקיו.
במהלך הדיון נחשף דו"ח עם פרטי האירוע, בחתימת מנהלת בית הספר בזמנו, שם נכתב כי התובע סיפר שנפצע לאחר שניסה לעבור את כל המדרגות בקפיצה. עם זאת, המנהלת, שזומנה לעדות, הודתה כי מזכירתה היא זו שהקשיבה לתובע ורשמה את הדו"ח, בעוד שהיא הודיעה על כך להוריו ודאגה לפינויו באמבולנס.
בתגובה, התובע דחה את האמור בדו"ח, והסביר זאת בכך שהיה "ילד שמן", שכלל לא יכול היה לקפוץ ולדלג על מדרגות. חברו ללימודיו חיזק את גרסתו, וסיפר שהתובע לא היה "ילד שעושה שטויות".
יכלו למנוע בקלות
השופט נאסר ג'השאן התרשם מאמינותו של התובע, וייחס משקל ראייתי נמוך לדו"ח פרטי האירוע שנערך ביום התאונה, שלא נתמך בראיות נוספות.
לכן, השופט קבע כי התאונה התרחשה בנסיבות אותן תיאר התובע, שלמעשה הוכיח שהעירייה התרשלה כאשר לא מנעה את הרטיבות במדרגות – שנבעה מחדירת מי גשמים – תוך נקיטה באמצעים פשוטים.
נכותו של התובע ברגלו נקבעה על שיעור של 4%. השופט הבהיר כי חרף נכותו, ניתן ללמוד שהתובע המשיך במסלול חייו, שירת שירות צבאי מלא, ולא סובל כיום ממגבלה פיזית המשפיעה על תפקודו.
בהתאם, השופט הורה לעירייה לפצות את התובע על נזקיו, אותם העריך בסך של 58,000 שקל, בגין כאבו וסבלו, הפסדי שכר לעתיד, ועבור עזרת צד ג', בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל, ושכ"ט עו"ד בסך כ-13,500 שקל.
לסיכום דבריו, ציין השופט כי אמנם מי שהיה אחראי לייבוש המים היה עובד עירייה. ואולם, השופט הורה למשרד החינוך לשלם לעירייה 30% מסכום הפיצוי. בהקשר זה השופט הסביר כי משרד החינוך, מתוקף תפקידו כמעסיקם של המורים, היה צריך לפקח על עבודות הניקיון.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לעורך דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין ניר אלבו עוסק בדיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.