פסק דין נוסף כנגד אביו של סרבן גט

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בנו של האיש חויב בעבר על ידי בית הדין הרבני לתת גט לאשתו. הבן סירב והוטלו עליו סנקציות המבוססות על "הרחקות דרבנו תם" והכוללות בין היתר "איסור להושיבו בבית הכנסת, לדרוש בשלומו, לארחו ולהאכילו ולהשקותו".

למרות הסנקציות לא ניתן הגט המיוחל והבן אף נמלט לאומן שבאוקראינה והותיר את אשתו עגונה ואת שלושת ילדיו ללא בסיס כלכלי.

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין משפחה

ביולי 2015 ניתן פסק דין של בית הדין הרבני בירושלים שקבע כי מזונות הילדים יוטלו על הסב, אביו של סרבן הגט, וחייב אותו בסכום של 2,000 שקל בחודש – ההפרש שבין סכום המזונות שהוטל על הבן לבין הסכום החודשי שמקבלת האישה מהביטוח הלאומי.

ערעור הסב על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול נדחה כי הוגש באיחור.

כנגד החלטות אלה הגיש הסב עתירה לבית המשפט העליון. לטענתו, בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו "מטעמים טכניים" ומבלי לדון ב"השלכות משפטיות ומעשיות מרחיקות לכת" של פסק הדין האזורי.

כמו כן, חיובו במזונות נעשה לדבריו "בניגוד לכללי הצדק הטבעי" וללא נימוק ענייני. לטענתו, בית הדין האזורי לא לקח בחשבון את הכנסותיו הדלות, את העובדה שהעביר את עסקו לחתנו בשל מצב בריאותו ונתונים נוספים.

לגופו של עניין טען הסב כי אין לו כל השפעה על בנו הסרבן וכי מצבו הכספי מספיק לכל היותר "למחייתו הבסיסית". לדבריו, כחסיד ברסלב הוא אמנם נוסע לאומן לעתים קרובות אך נסיעותיו ממומנות על ידי אדם שקנה ממנו בעבר דירה שם.

האיש הודה כי בנו מתגורר כיום באותה דירה באומן אך לדבריו הבן משלם דמי שכירות ואינו נתמך כלכלית על ידו.

העותר הוסיף כי החיוב במזונות הוטל עליו אך ורק במטרה להפעיל לחץ על בנו לשים קץ לעגינות אשתו ואין הצדקה להענישו בגין "חטאי בנו".

המזונות יסייעו בכלכלת הנכדים

הרכב בראשות המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג דחה את העתירה על הסף. השופטים הבהירו כי "בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול" וציינו כי התערבות בהחלטות בתי הדין הדתיים תיעשה רק במקרים קיצוניים בהם הוכחה חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

השופטים דחו את טענות העותר כי בית הדין האזורי לא אפשר לו להשמיע את טענותיו וכתבו כי עיון בפרוטוקול "מצייר תמונה שונה". כמו כן קבעו השופטים כי בהחלטת בית הדין הרבני הגדול לדחות את הערעור לא נפל כל פגם.

השופטים דחו בנוסף את טענת העותר כי מטרת החיוב במזונות הייתה לשמש כ"מנוף לחץ" על הבן וציינו כי בנסיבות המקרה ברור כי המזונות נועדו לסייע בכלכלת הנכדים.

לדבריהם, גם אם לחיוב במזונות יש "אפקט נוסף" בדמות הפעלת לחץ על הבן – מדובר בתוצאה אגבית שאינה גורעת מההצדקה הכלכלית לחייב אותו במזונות. לנוכח דחיית העתירה על הסף לא נתנו השופטים צו להוצאות.

פסיקה זו ממחישה את השלכותיה הקשות של תופעת סרבנות הגט – לא רק על האישה העגונה ועל ילדי הזוג, אלא במקרים מסוימים, גם על בני משפחה נוספים.

• ב"כ העותר: עו"ד אושרי פרי
• שם ב"כ המשיבים לא צוין

עורך דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין ענת וסרמן צים עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק

**המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.